04-6491136 
כתיבת תוכן נחשבת לתחום חדש, שבאופן טבעי, מתפתח ומשתנה בהתאם לשינויים הטכנולוגיים ולרשת עצמה. ריכזנו עבורכם את עשר הטעויות הנפוצות ביותר שפגשנו באתרי תוכן ברשת, וכמובן, גם את הפתרונות והדרכים הטובות ביותר להימנע מהן.
1. כותרת סקסית מידי – מחקרים מראים שמתוך שמונה השניות שמקדיש גולש למאמר כולו, שלוש מהן ממוקדות בכותרת. אמנם, הכותרת אמורה לגרות את הגולש לקריאת התוכן כמו למשל, הכותרת שבחרנו למאמר הזה :), אבל, לעיתים קרובות הקורא נתקע בה כדי להבין “למה התכוון המשורר” ואיננו מתקדם לתוכן עצמו.
אז מה עושים? בהנחה שאתם רוצים שהגולש יקרא את הטקסט ולא ייתקע בכותרת (הרי לשם כך כתבתם את המאמר, לא?), העדיפו כותרת אינפורמטיבית ולא כותרת סקסית. למשל : במקום “לראות ולא להאמין” כתבו : “מניסוי אוסטרלי עולה שמרמים עיוורים בעודף”.
2. כותרת מושכת ותוכן משעמם – כתיבת תוכן איננה עובדת בשיטת “זבנג וגמרנו”, לכן, כל טקסט שאנחנו כותבים בפייסבוק, בבלוג, באאוטבריין או בפלטפורמות האחרות, צריך להיות מעניין. קוראים שמגיעים לתוכן בזכות הכותרת המבטיחה שלו, אבל מסתלקים בגלל התוכן הירוד, חשים עצמם מרומים. גולשים כאלה לא יהפכו ללקוחות, וספק רב אם בכלל ישובו לאתר שלכם בעתיד.
מה עושים? דואגים לאזן בין רמת ההבטחה שטמונה בכותרת לבין הטקסט. כך, שמצד אחד, הכותרת תהיה אטרקטיבית מספיק כדי למשוך את הגולש לקריאה, אבל, מצד שני, הגולש לא ירגיש מרומה עקב רמתו הירודה של התוכן. התשובה פשוט היא לספק תוכן שתורם לגולש, מחדש ומעניין אותו.
3. שיווק אל מול תועלת – גם באתרים שהם מסחריים בהגדרתם, הגולשים צריכים לקבל ערך מוסף ולא רק שיווק. גולש שימצא תכנים שיווקיים בכל טקסט באתר, יחוש שאתם מתייחסים אליו כאל ארנק מהלך, יעזוב את האתר ולא ישוב אליו יותר.
מה עושים? מבססים מערכת יחסים עם הגולשים ונותנים להם ערך מוסף שמוכיח שהעסק הוא מקצוען ובר-סמכא בתחומו (ולא רק חנות שדוחפת לו יד לכיס). למשל: באתר של כלי עבודה מומלץ לכתוב מאמרים על שיפוצים, על בטיחות בעבודה ועל הדבקת טפטים, על מנת להפוך להיות המקום אליו פונה הגולש בכל בעיה מקצועית.
4. שיימינג – התחרות העזה הקיימת בכל תחום גורמת לכך שישנם אתרים המשמיצים זה את זה כדי לייצר באזז ולהישאר בעניינים. אמנם השמצות מעוררות עניין, אבל זה איננו בהכרח עניין חיובי, אשר מועיל לתדמיתו של האתר. אינטרנט הוא המקום להראות כמה אתם מקצועיים ולא כמה אתם מלכלכים על מתחרים.
מה עושים? לוקחים צעד אחורה, ולא משתתפים בהתכתשויות המילוליות שעפות ברשת. נותנים לגולשים להחליט, דרך ביסוס שלכם כברי-סמכא בתחום המומחיות שלכם. למשל: פרסום בלוג מקצועי באתר האינטרנט שלכם, פרסום סרטון אנימציה בתחום העיסוק שלכם או פתיחת עמוד פייסבוק לפניות גולשים.
5. פרשנות – בימים שכל אוחז מקלדת הפך לפרשן לעת מצוא, אתרי האינטרנט צריכים להישאר אובייקטיביים במידה רבה ככל שאפשר. אובייקטיביות תעזור לכם לבסס בקרב הגולשים שלכם תדמית של מקצוענים לא מוטים ובלתי תלויים, ולכן, גם להעלות את הדירוג שלכם במנועי החיפוש.
מה עושים? אם אתם מעוניינים לנתב את הגולשים לדרך מסוימת, ניתן לרמוז על כך בעדינות. למשל: “בחירת דונלד טראמפ לנשיא עלולה (או עשויה, תלוי לאיזה צד אתם מכוונים את הגולשים) לגרום לירידות מחירים בארה”ב”.
6. שפה של רופאים – לכל מקצוע יש את הז’רגון והסלנג שלו, אבל האינטרנט פתוח לכלל הציבור. גם אם התוכן מעולה במהותו, אבל משתמש בשפה מקצועית, אבוד לכם – גולשים מן השורה לא יבינו אתכם ויעברו לאתרים אחרים שמדברים ב”שפתם”.
מה עושים? מתאימים את תוכן האתר לקהל היעד. באתרים מקצועיים משתמשים בשפה מקצועית, ואילו באתרים הפונים לקהל הרחב כותבים בשפה שאפילו אמא שלכם תבין (למשל: במקום לכתוב “ביוספרה אורניתולוגית”, כתבו “שמורת טבע של בעלי כנף”). כלל האצבע: כתבו בשפה שלא תצריך את הגולשים להעתיק את הריכוז שלהם מהמאמר ולחפש את פירוש המילה באתרים אחרים. אם אתם חייבים להשתמש במילים מקצועיות באתר, הפנו את הגולש למידע באמצעות קישור לויקיפדיה (פתיחה בחלון נפרד, כמובן). מצד שני, יש להקפיד שלא לגלוש לשפת הפייסבוק, ולהיזהר שלא לדבר בפוסטית, במקום בעברית.
7. תוכן אינסטנט – כמות המידע האינסופית ברשת, מצד אחד, ויכולת הריכוז המתדרדרת בהתמדה של הגולשים, מצד שני, מובילים ליצירת תכני אינסטנט ברמה נמוכה, שכל מטרתם היא למשוך את הגולשים להקלקה ולא מעבר לכך. “אינסטנט” מתאים לפודינג, לא לתוכן!
מה עושים? לא מוותרים על איכות התכנים. לכל היותר, לגולשים הממהרים, אתם יכולים להוסיף בראש הטקסט תקציר שיגרום להם לשמור את המאמר למועד מאוחר יותר.
8. פרסום אחיד לכל המדיות – לכל מדיה ברשת יש כללים משלה וכל טקסט או תמונה צריכים להיות מותאמים לפלטפורמה שבה יפורסמו. למשל: תוכן בטוויטר כלל תקופה עד 140 תווים ואילו תוכן באאוטבריין כולל, לרוב, כ-500 מילים – ניסיון לפרסם תוכן אחיד בשתי הפלטפורמות ייצור לכם (אם בכלל תוכלו להכניס אותו כמות שהוא לפלטפורמה) תדמית לא רצינית בעיני הגולשים.
מה עושים? מתאימים את התוכן לפלטפורמה שבה יפורסם, לא מייצרים תוכן אחיד לכל הפלטפורמות ומקפידים על כללי הכתיבה הנהוגים בכל אחת מהן. למשל: באאוטבריין לא כותבים שום דבר פרסומי, בעוד שבויקיפדיה ניתן לספק גם מידע עסקי (למשל, על מייסדי החברה ועל המחזור השנתי).
9. האתר לא “מוכר” – אתר האינטרנט שלכם אינו כביש אגרה ולכן, אין ערבות לכך שכמות הגולשים תתבטא במכירות. למעשה, כמו בכל תחום, גם כאן יש לשווק את התוכן המצוין שכתבתם, לשכנע ולגרום לגולשים להוציא את כספם דווקא אצלכם.
מה עושים? שתלו הנעה לפעולה בסוף כל טקסט כדי להפוך את הגולשים ללקוחות ואת הלקוחות ללקוחות חוזרים. לדוגמה: בסוף כל פוסט מקצועי או ענייני בבלוג שלכם, שימו קישור לעמוד רכישה באותו נושא, כתבו “לחצו לקנייה”, כדי שתנועת הגולשים תהפוך גם לתנועת מזומנים. עם זאת, ברור שיש לשמור על היחס הנכון בין שיווק לתועלת (ראו סעיף 3).
10. שגיאות ניקוד ופיסוק – שגיאות כתיב הן מחוץ לתחום ופשוט מזיקות! טקסט המכיל שגיאות יכול להפוך את העסק שלכם מבר-סמכא בתחומו לכוכב בדף הפייסבוק של “כשאמא ואבא בני דודים“.
מה עושים? בודקים, בודקים ושוב בודקים. זו אולי הדרך המייגעת והארוכה ביותר, אבל רק כך תוכלו להבטיח שלא תאבדו גולשים בשל תדמית גרועה. הקפידו לבצע הגהה לפני פרסום. (כותבים מזרן או מזרון? תחנות רוח או טחנות רוח? את כל זה בודקים לפני, לא אחרי). זה אולי נראה מרגיז, אבל זהו אחד הגורמים שיוצרים את ההבדל בין תוכן גרוע לתוכן איכותי.
והפתרון הטוב ביותר?
פנו לחברה לכתיבת תוכן שתעשה זאת עבורכם נכון, בזמן קצר ועם שירות לקוחות מעולה.
פורסם ב: כתיבה עיתונאית, כתיבה שיווקית, כתיבת מאמרים, כתיבת מאמרים לקידום, כתיבת תוכן, ניהול דפי פייסבוק
תגיות: כתיבת תוכן