כַּתְבָנִית http://katvanit.co.il כתיבת תוכן Wed, 21 Jun 2017 13:02:43 +0000 he-IL hourly 1 זה אמיתי לגמרי – מותר לאכול פירות בצוהריים http://katvanit.co.il/%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%92%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99/ Wed, 21 Jun 2017 12:56:30 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4924 פירות

לא, לא חטפנו מכת שמש מהחום אלא פשוט קראנו את כללי הכתיב החדשים שפרסמה האקדמיה ללשון העברית וזו לא פחות מאשר רעידת אדמה.

כל כללי הכתיב החדשים הם תוצאה של התאמה לכתיב הנפוץ כיום בספרים, בעיתונים ובאינטרנט. הכללים החדשים למעשה מבטלים את הכללים שנקבעו לפני כ-70 שנה.

מוכנים לכללי הכתיב החדשים של האקדמיה ללשון העברית?

  1. העיצור o יכתב באות ו' כולל במילים שעד עכשיו זכו לקמץ קטן, למשל יהיה מותר לכתוב: אוניה, תוכנית, אומנם, אומנות ואפילו צוהריים.
  2. העיצור i ייכתב באות י' למשל במילים לעיתים, לצידו, איתך, אמיתי ועוד.

מדהים שזה קורה רק עכשיו, לא?

האקדמיה הגדילה לעשות והחליטה לאמץ את הכתיב הנפוץ שכולל את האות י' במילים שונות: פירות, עינב, סיסמה, בריכה, ברירה, עבירה ועוד. במילים כמו שמים ומיד פשוט יש להוסיף י' נוספת – הווי אומר: שמיים ומייד. מה שנקרא: לא מדקדקים יותר על קוצו של יוד ובאים לעזרת קוראי העברית שאינה מנוקדת.

אנחנו חושבים שמוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. עולם כתיבת התוכן משתנה במהירות ויש להתאים את העברית לקצב בו החיים משתנים. באקדמיה טוענים שהכללים הישנים היו בגדר "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה", ולכן נדרשה התאמה לעולם המודרני ואין ספק שהפעם הם צודקים.

]]>
כתיבת מדריך דיגיטלי – איך תעשו זאת נכון? http://katvanit.co.il/%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%95-%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%a0/ Thu, 15 Jun 2017 10:33:56 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4912 מדריכים הם כלים רבי עוצמה בתחום השיווק הדיגיטלי ומדריך טוב יכול להפוך גולשים ללקוחות, להגדיל את שיעורי ההמרה ולגרום לצרכנים לעשות שימוש במשפכי המכירות שהגדרתם. אבל יש כמה כללי זהב שחובה לבצע כשכותבים מדריך דיגיטלי שכזה.

מה הופך מדריכים דיגיטליים לכלי שיווקי יעיל?

מדריכים יעילים הם אלו שעונים על כל שאלות הצרכנים במקום אחד. מדריכים שכאלו מספקים לקוראים ערך כלשהו והם דרך מעולה ליצור קשר עם הלקוחות הפוטנציאליים שלכם. בתוכן שבמדריכים האלו יש ביטוי למומחיות שלכם נטו. בלי שום אוריינטציה מכירתית ולכן מדריך יעיל ומרתק יכול להגדיר את המותג שלכם כמקור מידע מהימן, אמין ומוסמך בנושא מסוים. בסופו של יום, מטרת המדריך היא לשכנע גולשים לחזור אליכם למידע נוסף, וזאת למרות שהם כלל לא חושבים על רכישה כלשהי. אגב, משווקי שותפים עושים שימוש בטכניקה הזו לא מעט.

מדריך דיגיטלי טוב

תחשבו לרגע שאתם מקדמי אתרים שמתמחים בנישה מסוימת. תיירות למשל. אתם צריכים להראות ללקוחות שלכם (בלי חברות התיירות) את הדרכים, התכנות או היישומים בהם אתם משתמשים כדי לנתח את האתר, לנתח את פעילות המתחרים ולקבל החלטות. להסביר איך דברים עובדים ולענות על כל השאלות שיכולות להיות ללקוחות שלכם. (אפילו לפני שהם בעצמם חושבים עליהם).

קחו בחשבון את הלקוחות שלכם לפני כתיבת המדריך וודאו שאתם יודעים מי הם, מה הם צריכים מכם ולמה הוא פונים אליכם מלכתחילה. אמנם זהו הבסיס למדריך שלכם אבל מדריך דיגיטלי טוב צריך לכלול גם דברים נוספים:

מידע

כמו שלמקדם אתרים ללא מידע אין כל ערך כך גם כשמדובר במדריך דיגיטלי מקצועי. לכן חקרו את תחום הפעילות שלכם לפני שאתם מתחילים בכתיבת התוכן למדריך ושלבו בו מקורות, סטטיסטיקות וגרפים. קחו בחשבון את המידע שהלקוחות שלכם מחפשים וענו על השאלות שהם צפויים לשאול. מטרת המדריך היא לתת ללקוחות כל מה שהם צריכים כדי להתקדם לקראת רכישה (לאו דווקא מכם).

תשוקה

אין דבר גרוע יותר ממקדם אתרים שמשתעמם מהנושא שהוא מדבר עליו. לכן, לקוחות ייצרו קשר רק עם אלו שמעבירים את החוכמה המקצועית בדרך מעניינת. המשמעות היא שעליכם לכתוב מדריך מקצועי שיעודד את מעורבות הלקוחות כי תשוקה היא מדבקת. ברגע שאתם מתלהבים מהנושא אתם תדביקו בהתלהבות הזאת גם את הלקוחות הפוטנציאליים שלכם.

אמפטיה

מקדמי אתרים פותרים בעיה של חוסר זמן וחוסר ידע עבור בעלים של אתרי אינטרנט. גם בכתיבת מדריכים מקצועיים יש להשתמש באמפטיה כדי לפתור בעיות כלשהן של הלקוחות. הדרך לעשות זאת היא באמצעות פנייה ישירה ללקוחות, למשל להראות דמות אנושית שנתקלה בבעיה דומה. נסו להוסיף הומור כשאפשר כדי לשמר את תשומת לבו של הקורא.

בהירות ושפה

האם נתקלתם בעבר בחוברת הפעלה (כל שהיא) שהיתה אמורה לתת לכם ערך מוסף אבל לא הצלחתם להבין מילה בגלל שהיא נכתבה בסינית? המדריך הדיגיטלי שלכם צריך להיות כתוב בטון ובסגנון שנגישים ורלוונטים לקהל היעד. תארו עניינים טכניים בשפת היום יום ובצעו בדיקות של איות ודקדוק.

שוב. אנחנו יודעים שאתם גאונים בתחומכם אבל למרות זאת, אל תתנשאו ופשטו את הכתיבה שלכם כדי להתאים את התוכן לקהל היעד. למעשה, כתיבה הגיונית ומפורטת תגרום לקוראים שלכם לשקול בחיוב כל החלטה לגבי המוצר או השירות שלכם.

בהצלחה!

כתיבת תוכן למדריך מעולה לוקחת זמן ומשאבים. אבל ההשקעה משתלמת כי למדריכים טובים ויעילים יש ערך. עבורכם ועבור הלקוחות שלכם. רק כך הם יבינו שאתם מקצועיים בתחומכם (זה משפיע הרבה יותר מכל אתר מפונפן או עמוד פייסבוק שתקימו).

]]>
תעזבו אותי מרובוט-כותב, באמשל'כם! http://katvanit.co.il/%d7%aa%d7%a2%d7%96%d7%91%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%95%d7%98-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%91-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%9d/ Sun, 11 Jun 2017 07:41:25 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4898 יד של רובוט מול יד של אדם

לאחרונה, התבשרנו במגזינים הטכנולוגיים, על יציאתו של יישום חדש (תוכנה? שירות אונליין? אפליקציה? לא כל כך היה ברור מהכתבות, וגם כנראה שלא כל כך משנה לצורך העניין) שעתיד להחליף אותנו, הכותבים האנושיים. למי שלא קרא את הכתבות, נספר, כי מדובר במנוע מבוסס בינה מלאכותית, שאמור להפיק מאמרים בני עד 500 מילים, על בסיס מילות מפתח נתונות, ורמתו של מאמר כזה אמורה להיות טובה דיה, עד כי גולש אנושי או גוגל לא יחושו בהבדל בין מאמר המופק על ידי היישום לבין מאמר הכתוב בידי כותב אנושי. הדילמה הזו מעסיקה את כולם כבר שנים, מסתבר

אחרי שסיימנו להתפקע מצחוק (וסיימנו גם לענות לכל הטלפונים המודאגים של קרובי משפחה שקראו את הכתבה והתקשרו לשאול מתי אנחנו מתייצבים בלשכת התעסוקה לחתום אבטלה 🙂 ), ניסינו להסביר לעצמנו, למה זה כל כך מצחיק אותנו. הנה עיקרי הדברים:

אם ניקח את המהפכה התעשייתית כמודל למגמה של החלפת העובדים האנושיים על ידי מכונות, ניתן לגבש ממנה מספר תובנות:

  • כן, ישנן משימות שיכולות להיות מבוצעות בהצלחה על ידי מכונות ורובוטים, אבל, לרוב, מדובר במשימות רוטיניות ובדפוסים שחוזרים על עצמם.
  • כן, ישנם עובדים שבעקבות המהפכה התעשייתית איבדו את מטה לחמם, אבל, לרוב, מרבית העובדים, שעד כה ביצעו את אותן משימות רוטיניות, התמקצעו והשתלבו שוב בשוק העבודה החדש שנוצר, וניסיון העבודה הקודם שלהם היווה בסיס מצוין למקצוע החדש שלהם. למשל, האורז בבית האריזה הפך למפעיל מכונת האריזה בשל הידע והניסיון שלו בתחום.
  • כן, ישנו אחוז מסוים של מקצועות שנמחקו בעקבות התקדמות תעשייתית וטכנולוגית, אבל תחת כל מקצוע כזה צצו לפחות שניים חדשים שמתבססים על מקצוע שנמחק.

וכעת, נשוב להשלכות על כתיבת תוכן לאתרים

כן, חלק מהמאמרים שכתובים כיום בידי כותבים אנושיים יכולים היו להיכתב בידי מכונה או רובוט. למעשה, אם נהיה בוטים, לעיניו של כותב מקצועי, המאמרים האלה נראים כאילו מישהו בחר מספר מילות מפתח מבוקשות (כמו "חינם", "חדשני" "אינסטלטור בחיפה"), הוסיף רשימה של מילים אקראיות, זרק לשם כמה סימני פיסוק, והעלה את התוצאה כ"תוכן" לאתר. זה נחמד, זה מאפשר למישהו לסמן V על המטלה של "טקסט לעמוד באתר", רק שתוכן – זה לא!

המגמה כיום, גם של גולשים אנושיים וגם של עכבישוני האינדוקס של מנועי החיפוש, היא להעדיף תוכן משפיע, משהו עם משמעות, אמירה, תועלת שמופקת ממנו, תוכן עם נימה אישית, רגש או "טביעת אצבע" מקצועית של הכותב. את כל אלה (נכון, לפחות לכיום), מכונות-כותבות אינן יכולות לספק בהצלחה. מה גם, שכשמדובר בסלנג או בשפה מדוברת, התוצאות התקבלות על ידי מכונה משעשעות למדי. נסו לתרגם את כותרת המאמר הזה במתרגם האוטומטי של גוגל

ומה בנוגע לעתיד?

גם כאן, אנחנו לא מודאגים. לכותבים טובים לעולם לא תחסר עבודה, נהפוך הוא. אנחנו מקדמים בברכה את התחרות הזו, פשוט, משום שהיא מאפשרת לנו להתבלט ולהוכיח את היתרונות שלנו, את הנימה האישית שמתגנבת בלי משים לכל טקסט שאנחנו כותבים, את היכולות שלנו ללהטט עם השפה, להכניס קריצה או אמירה לכל טקסט שעובר במקלדת שלנו.

בשורה התחתונה

היינו כותבים שההבדל בין כתיבת תוכן אנושית לכתיבה ממוכנת היא כמו ההבדל בין אָמָּן (Artist) לאוּמָּן (Craftsman), אבל גם זה איננו מדויק מאחר ואֻמָּנוּת אף היא דורשת רמה מסוימת של מגע אישי. ההבדל הוא יותר כמו בין ארוחה במקדונלדס לבין ארוחה עשירה במסעדה ביתית, בין זוג נעלי ג'ימי צ'ו או פראדה לזוג נעליים מנווה שאנן בתל אביב, בין מקדחה סינית זולה לבין אחת של בוש או מקיטה. אנחנו בכתבנית מאמינים באיכות ובמקוריות, וכך גם הלקוחות שלנו. 

רוצים עוד קצת חומר עתידני? קבלו…

]]>
האם השימוש במילה "חינם" בכותרת באמת מועיל? http://katvanit.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%91%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9c/ Thu, 01 Jun 2017 11:11:47 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4885 בהמשך לפוסט הקודם שלנו בנושא כותרות שממגנטות, החלטנו להתמקד במילת הקסם "חינם". חינם זו מילה שמושכת את העין ואת תשומת הלב של הגולש הודות ליתרונותיה הבולטים. א. מי לא רוצה לקבל משהו בחינם? ב. היא נותנת לגולש הרגשה של אובייקטיביות כי אתם לכאורה לא מנסים למכור לו כלום.

מתנה חינם

אבל מה אם החינם עולה לכם ביוקר?

מחקר של SEMrush משנת 2014 מצא שהמילה "חינם" (יותר נכון Free) הייתה הכי פופולריות בפרסום בגוגל אדוורדס. למעשה, היא ניצחה בגדול מילים אחרות כמו זול, חדש, מהר ועוד…

אבל מכיוון שכולם משתמשים במילה חינם יש בה גם חסרונות כמו חוסר בידול ולכן אנו ממליצים להשתמש במילים נרדפות, למשל במקום המילה חינם תוכלו לכתוב – מתנה, ללא עלות, ללא תמורה או פשוט – ללא תשלום.

חיסרון נוסף הוא בתחום קהל היעד. זוכרים שבפוסט הקודם העלינו את הצורך בפנייה ישירה לקהל היעד? זה אמנם נכון במבט רוחבי אבל אם אתם משווקים לקהל יעד אקסלוסיבי? במקרה כזה "החינם" יעלה לכם ביוקר כי קהל היעד מעדיף מילים אחרות, למשל אקסלוסיבי, ללא התחייבות או יוקרתי.

גם ב-2015 המגמה המשיכה ודו"ח משותף של אאוטבריין ו-Hubspot הוכיח שהמילה חינם עושה נזק ובעצם עולה ביוקר. הדו"ח מוכיח שבעבר "חינם" נחשבה למילה טובה, כזו שמקפיצה את אחוזי התנועה וההקלקה, אבל כיום היא הפכה להיות מילה רעה (שלא לומר כמעט גסה) והיא גורמת כמעט תמיד לדחייה מצד הגולשים.

למה? שאלה מצויינת!

הסיבה לכך היא העובדה שכולנו כגולשים הפכנו להיות חשדניים כנגד כל איום של ספאם. אנחנו כבר יודעים שיש דברים שהם טובים מכדי להיות אמיתיים. למעשה, כותרת עם המילה חינם יכולה להוריד את כמויות ההקלקות ביותר מ-50% (!).

אז מה השורה התחתונה?

הפעם אין שורה תחתונה. נסו לחשוב מחוץ לקופסה.

]]>
כך תמשכו לקוחות בתוך 3 שניות בעזרת כותרות ממגנטות http://katvanit.co.il/%d7%9b%d7%9a-%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%95-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%9a-3-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95/ Thu, 25 May 2017 11:27:13 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4878

כמו שכתבנו כבר בעבר, הגולש מקדיש 3 שניות לקריאת הכותרת של עמוד האינטרנט אותו הוא בוחן. מכיוון שכל תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לכדאיות המשך הקריאה לוקח לגולש הממוצע 8 שניות הרי שתשומת הלב לכותרת התוכן לוקחת כמעט 40% מהזמן. יש אפילו כאלו שטוענים שבקריאת הכותרת משקיע הגולש כ-80% מהזמן שנדרש לו להחליט האם להמשיך ולקרוא את התוכן.

ולמה אנחנו מספרים לכם את כל זה?

כי למעשה, גם אם תשקיעו במאמר משובח אבל הכותרת לא תהיה מושכת – יצא שכרכם בהפסדכם מכיוון ואף אחד לא יקרא אותו. למזלכם גילינו כמה דרכים מצוינות לכתוב כותרות מעניינות וממגנטות. אתם לא חייבים לעשות שימוש בכולם אלא בחלקם לפי קהל היעד, הקונטקסט והעניין.

  1. להתחיל במילים ממגנטות שמושכות את העין להמשיך לקרוא כמו "וואו", "עכשיו", "חינם" ואפילו "כנסו כנסו…" 🙂
  2. לפנות ישירות לקהל היעד עם מענה לצורך מסויים, למשל : "כנסו כנסו – חובבי יין, רוצים לדעת איך לשלב הנאה והכנסה?".
  3. להבטיח הבטחה כלשהי שמיטיבה עם הלקוח, למשל איך להיפטר מכאבים, ללמוד מיומנות מסויימת ועוד.
  4. לתת תאריך יעד ללקוח – "עכשיו" או "לפני שייגמר".
  5. להציע משהו בחינם כי כך הלקוחות לא ירגישו שאתם מנסים למכור להם מוצר.
  6. לשאול שאלה מעניינת שגורמת ללקוחות לעצור ולחשוב, למשל : "האם אתם יודעים מהם 3 הכללים הכי חשובים להצלחה בדייטים?"
  7. להמליץ – המלצה של אנשים מהישוב אבל בעיקר המלצה של ידוען נותנת תחושה של אותנטיות ואמינות.

הכותרת הבאה היא בעיקרה לימודית ובה שילבנו את כל האלמנטים למיגנוט של לקוחות באמצעות כותרות. אמנם לא היינו משלבים אותה במאמר תוכן אמיתי אבל לשם הלימוד אנחנו חושבים שהיא מעבירה את המסר.

"קרייריסטית ומעוניינת בקידום? סוף סוף יש לנו עבורך פתרון חינמי שתוכלי ליישם כבר בשעה הקרובה. כזה שאפילו שרי אריסון המליצה עליו".

והנה ההזדמנות לשים לב במידה ופספסתם את הרכיבים בתבשיל

  • פנייה ישירה לקהל היעד
  • שאלה עם צורך
  • מילה ממגנטת
  • הקוראת לא מרגישה שאתם מוכרים לה משהו
  • תאריך יעד
  • המלצה של קרייריסטית ידועה שנחשבת למצליחה במיוחד

השימוש בהפחדה יעיל יותר

אם לא שמתם לב, עשינו שימוש בכותרת לעיל במילים חיוביות וזאת למרות שיעילותן נמוכה ביחס למילים שליליות (כמו: איך לא לאבד לקוחות). א. כי אנחנו נחמדים 🙂 ב. אמנם מילים שליליות שעושות שימוש בפחד נחשבות ליעילות יותר, אך הן מקשרות את המוצר עם רגשות שליליים ולכן יעילותן יורדת עם הזמן.

שוב. כמובן ששילוב כל הרכיבים הוא קצת מסורבל וההמלצה שלנו היא לבדוק כל אופציה בנפרד. הדרך הטובה ביותר לבדוק כותרות היא על ידי הכנה וכתיבת ניוזלטרים, כלומר שליחת ניוזלטרים שונים עם כותרות שונות ללקוחות ולבדוק מה עובד הכי טוב (נסו לקרוא עוד על A/B טסטינג) – בהמשך תוכלו למחזר את הכותרות העובדות גם במאמרי התוכן שלכם. רוצים עוד טיפים נוספים על כתיבת תוכן איכותי שממגנט לקוחות? עברו על הבלוג שלנו. הוא באמת מצוין 🙂

]]>
הלקסיקון המלא לכותבי התוכן http://katvanit.co.il/%d7%94%d7%9c%d7%a7%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%9f/ Thu, 18 May 2017 06:40:50 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4853 הן כותבים מתחילים והן כותבים האוחזים במקלדת מזה זמן רב, מגלים כי תעשיית כתיבת התוכן רוויה בשלל מושגים שלוקח קצת זמן (ומחקר) להכיר. הלקסיקון הבא מיועד לכלל העוסקים בתחום הכתיבה. אם אתם חדשים בתחום, אלה המושגים אותם תצטרכו לדעת. המנוסים שבכם יוכלו לבחון את עצמם ולראות האם הם מכירים את כל המושגים. לנוחיותכם, המונחים מסודרים לפי סדר האל"ף בי"ת.

בובת ציפור ממושקפת קוראת בלקסיקון

אאוטברייןפלטפורמה המיועדת להמלצות תוכן באתר עצמו, או באתר נפרד. הפלטפורמה עובדת בתשלום, ומשמשת להגדלת התנועה לאתרי תוכן אחרים. כתיבה לאאוטבריין היא בדרך כלל כתיבה אינפורמטיבית. חברה נוספת הפועלת בשוק בתחום זה היא "טאבולה".

אוואטר – בתחום כתיבת התוכן והשיווק הדיגיטלי, אוואטר הוא דמות המורכבת ממאפייני הלקוח האידיאלי, לפי הגדרת קהל היעד של התוכן הכתוב. לדוגמה – אוואטר לחנות נעלי נשים בתל אביב, יכולה להיות אשה בגילאים 20-50, ממעמד סוציו-אקונומי בינוני גבוה, חובבת אופנה ושופינג.

אופטימיזציית תוכן לנייד – התאמה של תוכן אתר האינטרנט למסכים קטנים. בדרך כלל התכנים יהיו קצרים יותר, יכללו פסקאות המורכבות מכמות קטנה יותר של משפטים, והנקודות העיקריות בהן יודגשו מדי פסקה.

אלגוריתם חיפוש – השיטה שבה גוגל ומנועי חיפוש אחרים מדרגים את האתרים בתוצאות החיפוש. אלגוריתם מנוע החיפוש של גוגל כולל היום לפי הערכות כמה מאות פרמטרים שונים. רבים מהם קשורים לרלוונטיות התוכן הכתוב באתר.

בולטים (תבליטים) – הצגת רעיונות בנקודות קצרות וממוקדות. מבחינה ויזואלית התוכן מוצג בשורות בהן צורת נקודה (או Bullet בלועזית) מופיעה בתחילת כל שורה.

ביטוי זנב ארוך – ביטוי בן כמה מילים שמספר החיפושים שלו במנוע החיפוש של גוגל נמוך יותר.

ביטוי מפתח – מילת מפתח המורכבת ממספר מילים. בדומה למילת מפתח, לעתים כותב התוכן נדרש להשתמש בביטוי המפתח מספר פעמים במאמר.

בלוג – אתר אינטרנט המורכב מפוסטים בנושא מסויים, או כביטוי אישי לחוויות, רעיונות כלליים וידיעות חדשותיות. חברות רבות מחזיקות בלוג בו מובאים עדכונים שוטפים מפעילותן. כותבי בלוג מכונים לרוב "בלוגרים".

בריף – מקורו של המושג בעולם הפרסום. הבריף נועד לקשר בין הכותב למזמין התוכן, ומתאר בקצרה את מטרות התוכן הכתוב, קהל היעד שלו, נקודות עיקריות שצריכות להופיע במאמר ודגשים כלליים.

דף נחיתה – עמוד אינטרנט שנועד למשוך קונים ליצור קשר עם חברה המשווקת מוצר או שירות, אם באמצעות השארת פרטים אישיים, צ'ט אנושי או שיחת טלפון. כתיבת דפי נחיתה היא בדרך כלל קצרה, ממוקדת, שיווקית ומניעה לפעולה.

הגהה – איתור שגיאות בתוכן כתוב ותיקונן כמו גם טיפול בענייני פיסוק וניקוד.

הנעה לפעולה – כתיבה המעודדת את הגולש לביצוע פעולה כלשהי כמו השארת פרטים בטופס צור קשר, הצטרפות לניוזלטר, ביצוע שיחת טלפון לקבלת פרטים על שירות או רכישת מוצר באתר. כתיבה המניעה לפעולה היא חלק מהותי מכתיבה שיווקית, במיוחד בניסוח טקסטים לעמוד נחיתה.

ויראליות – הפצה באמצעות רשת חברתית המתבצעת על ידי גולש המפנה את חבריו לצפות בתוכן כתוב או משודר. הפצה ויראלית מאפשרת להגיע לקהל רב בתוך זמן קצר יחסית, בדומה לשיטת ההפצה של "מחלה ויראלית" ומכאן שמה.

טאבולה – פלטפורמה המיועדת להמלצות תוכן. עיינו ערך בהגדרת המתחרה למעלה – "אאוטבריין".

טיזר – כותרת תוכן או תקציר שנועד למשוך את הקורא לקרוא את המאמר. הטיזר יכלול בדרך כלל מידע מועט, שנועד לגרות את הסקרנות הטבעית, או שאלה מרתקת שתשובתה מופיעה במאמר המלא.

טראפיק – תנועת גולשים לאתר כולו או לחלק מוגדר בו.

כתיבה אינטגרטיבית – סגנון כתיבה זה נפגוש בעיקר בכתיבה אקדמית, אך הוא מסייע גם לייצר תוכן איכותי לקידום. הכוונה לשילוב תכנים ממקורות שונים, תוך ניתוח או השוואה של הקשר ביניהם. משום שהכתיבה מיועדת לבנות רעיון או להוכיח טענה בהדרגה, סגנון זה מסייע ליצור תוכן זורם, המרתק את הקורא למסך ולהמשיך לקרוא את המאמר עד למשפט האחרון.

כתיבה אקדמית – סגנון כתיבה זה מיועד להפרכה או תמיכה בהשערת מחקר כלשהי, כאשר הכתיבה במרבית המקרים היא אובייקטיבית, ומסתמכת על מחקרים אקדמיים קודמים, או ניתוח תוצאות של מחקר שבוצע על ידי הכותב/ים.

כתיבה עיתונאית – כתיבה המיועדת לדווח על אירוע חדשותי, או חידושים בתחום מסויים. הכתיבה העיתונאית עונה בצורה אובייקטיבית (בדרך כלל) על השאלות "מה ארע?", "מתי?" ו"היכן?"

כתיבה שיווקית – בניגוד לכתיבה לצורך קידום אתרים, כתיבה שיווקית מיועדת לגרום ללקוח לרכוש או להתעניין במוצר או שירות מסויים. כתיבה שיווקית כוללת לעתים גם משפטי הנעה לפעולה.

כתיבת תוכן לקידום (אתרים) – כתיבה והקלדה של מאמרים הסובבים סביב מילות מפתח או נושא מסויים, על מנת להשתמש במאמר ליצירת קישור מאתר נוסף, או להוספה לאתר המקודם עצמו. התוכן יכול להיות עמוד באתר, פוסט בבלוג או מאמר כללי.

מחקר מילות מפתח – התהליך המבוצע על ידי מקדמי האתרים, במטרה לבחון אילו מילות מפתח להדגיש בעמודים, בפוסטים ובמאמרים השונים הנכתבים עבור אתר אינטרנט. לעתים מילים אלה מתבססות על מחקר מילות המפתח שהודגשו על ידי המתחרים, איתור מילות מפתח להן בוצעו חיפושים רבים בגוגל, או לחילופין דווקא מילות מפתח נדירות יותר.

מילת מפתח – מילות המפתח, או ביטויי המפתח, מוגדרים על ידי מקדם האתרים, בהזמנת מאמרים. על מילות המפתח להופיע במאמר, לעתים מספר פעמים – לפי הגדרות מקדם האתרים. בקטגוריה זו קיימות מילות מפתח ראשיות ומילות מפתח משניות. המילים מפוזרות במאמר לפי צפיפות מוגדרת מראש.

משפך שיווקי (Funnel) – שיווק לקהל רחב של אנשים, העוברים שלבי התעניינות שונים במוצר מהיכרות ראשונית, העמקת הקשר עם המוכר ועד להחלטת רכישה וביצוע פעולת רכישה. כתיבת תוכן למשפך שיווקי נבנית בתחילה ככתיבה המיועדת "לגעת" ברגשות הקורא, ובהמשך הופכת ליותר שיווקית.

ניוזלטר – תוכן הנשלח לרשימת תפוצה מוגדרת מראש. כתיבת תוכן לניוזלטר יכולה לכלול כתיבה של מאמרים קצרים, הפניות לעמודים באתר האינטרנט ואף קופונים או מבצעים שיווקיים. כתיבה לניוזלטר יכולה להיות כתיבה בסגנון עיתונאי או שיווקי.

עדכון פנדה – עדכון אלגוריתם שבוצע במנוע החיפוש של גוגל, שנועד לסנן אתרים שהציגו תוכן משוכפל או כתוב באיכות נמוכה. מאז עדכון זה אתרים שפרסמו תוכן מקורי, שהתעדכן בקביעות, המשיכו ועלו בתוצאות החיפוש.

עמוד אודות – עמוד באתר החברה הכולל מידע כללי על החברה או אתר האינטרנט. עמוד זה מציג בקצרה את ההיסטוריה של החברה ואת השירותים אותם היא מציעה.

עריכת תוכן – עריכת תוכן היא ליטוש התוכן המקורי, תוך שילוב מושגים בשפה עשירה יותר, וכן סינון קטעים שאינם הולמים את סגנון המאמר הכתוב. לעתים מתבצעת גם עריכה לשונית, שנועדה לתקן שגיאות כתיב או שגיאות תחביריות בדומה להגהה.

פוסט – אחד ממרכיבי הבלוג. מאמר דעה או הנחייה הקשור לתחום האתר. בעבר היה נהוג לכתוב פוסטים קצרים וממוקדים אך כיום ניתן למצוא גם פוסטים בני אלף מילים ויותר.

פלייר – גם "ברושור" או "עלון", הינו גיליון מודפס הכולל טקסטים ותמונות ונועד לפרסם מוצר או שירות מסויים. כתיבה לפלייר מתבצעת בדרך כלל בסגנון שיווקי.

פסקת סיכום – פסקה המיועדת לחתום את המאמר או התוכן הכתוב. פסקה זו תכלול בדרך כלל אזכור של המסקנות החשובות בטקסט הכתוב, כמו גם קריאה למחקר נוסף על ידי הקורא. בתוכן שיווקי, פסקת השיווק תניע לפעולה.

צפיפות מילות מפתח – מספר הפעמים שמילות המפתח או ביטוי המפתח מופיע במאמר, ביחס לכמות המילים הכללית הכתובה בו.

קופי סקייפ – (נכתב או מבוטא פעמים רבות בצורה שגויה כ"קופי סקרייפ"). אתר אינטרנט המיועד לבדוק את מקוריותו של תוכן כתוב, והאם הוא משלב תוכן מועתק מאתרי אינטרנט אחרים.

קידום אורגני – קידום אתרים באמצעות מתודות של אופטימיזציית האתר ויצירת לינקים חיצוניים על מנת שיעלה מעלה בתוצאות החיפוש של גוגל. בניגוד למודעות ממומנות, מנועי החיפוש אינם גובים תשלום עבור הופעות של אתרים במיקומים השונים בחלק האורגני.

קידום אתרים – שימוש במגוון טכניקות על מנת להעלות את אתר האינטרנט של החברה לראש עמוד התוצאות בגוגל. אחת הטכניקות היא הוספה של תכנים לאתר, וכן פרסום מאמרים באתרים נוספים שיקשרו לאתר המקודם.

קידום ממומן – קידום אתרים באמצעות מודעות פרסום ממומנות, במנועי חיפוש, רשתות חברתיות וכן באתרי תוכן שונים.

קישור – סימון טקסט באופן כזה שלחיצה עליו מעבירה את הגולש לדף אחר או למקום אחר בעמוד.

שכתוב – שכתוב תכנים מיועד לשמור על הרעיון הכללי המובע בתוכן המקור, תוך שימוש בביטויים ודימויים שונים. מטרת התוכן המשוכתב להיות תוכן מקורי לחלוטין, על מנת שלא לפגוע בקידום האתר.

שפה עשירה – בעולם כתיבת התוכן שפה עשירה מתייחסת לשימוש בביטויים ובמונחים מגוונים, כמו גם מילים המופיעות פחות בשפת הרחוב המדוברת.

תוכן מועתק – תוכן שהועתק בצורה חלקית או מלאה מאתר אחר. תוכן מועתק פוגע בקידום האתר בגוגל (למעט בתנאים מסוימים ואם סומן מראש ככזה) ולכן כותבי תכנים לאתרי אינטרנט כותבים את כלל התוכן ללא שילוב ביטויים או משפטים שפורסמו באתרים אחרים.

תיאור מוצר – תיאור מוצר מיועד בעיקר לחנויות מקוונות או לקטלוגים מודפסים. תיאור המוצר מיועד לתת מידע נוסף על המוצר, ולעתים גם על מוצרים נלווים נוספים. כתיבת תיאור המוצר משלבת תיאור יבש של המוצר, עם מאפיינים שיווקיים.

תוכן מקורי – אחד מאבני הבניין של תוכן איכותי לקידום. תוכן שנכתב ללא העתקה של משפטים או חלקים מתכנים אחרים. לאחר עדכון פנדה (ראו לעיל) לתוכן מקורי יש משמעות רבה בקידום אתרי אינטרנט.

היה מועיל? מצוין! נתקלתם במונח חשוב שנראה לכם ששכחנו? נשמח אם תכתבו לנו הודעה פה או בעמוד הפייסבוק שלנו.

]]>
והם חיו באושר ובעושר לשוני עד עצם היום הזה http://katvanit.co.il/%d7%95%d7%94%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%95-%d7%a2%d7%93-%d7%a2%d7%a6%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99/ Tue, 09 May 2017 08:52:06 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4845 אם אתם חושבים שאושר ועושר יש רק באגדות ילדים אתם טועים ובגדול. במהלך עבודתנו בכתבנית גילינו שדווקא העושר הלשוני מביא את האושר העסקי. וכולם כבר יודעים שאושר עסקי בא לידי ביטוי גם בעושר כלכלי, נכון?

לנשק צפרדע - פסלון

אז איך זה עובד?

כחברת התוכן הגדולה בישראל, חרטנו על דגלנו כמה דברים אבל בעיקר – כתיבת תוכן מקורי, מעניין וכזה שיביא ערך מוסף ללקוחות שלנו.


תוכן עם מילים לא שגרתיות נתפס בעיני הגולשים כתוכן אינטליגנטי יותר
Click To Tweet


אחד הדברים ששמנו לב אליו עם הזמן הוא שמאמרים עם עושר לשוני רב מתקדמים הרבה יותר מהר בגוגל. יכולות להיות לכך כמה סיבות אפשריות אבל נציין את העיקריות מביניהן.

  1. תוכן עשיר. תוכן עם מילים לא שגרתיות נתפס בעיני הגולשים כתוכן אינטליגנטי יותר והוא מוכיח התמצאות בתחום ספציפי.
  2. מנועי החיפוש האינטרנטיים ובראשם גוגל אוהבים מילים ספרותיות ונדירות כי לרוב הן נמצאות, איך לא, בכתבים אקדמיים. מה שמוכיח את רמת הכתיבה הגבוהה של הטקסט.

כמובן, ששימוש במילים עשירות לא מספיק והן צריכות להיות קשורות לתוכן. קחו דוגמה מתוכן שכתבנו לפורטל הטיולים אתיופיה לא מזמן. "כיום יער זה בסכנה בשל שימוש בעציו כעצי בעירה וביעורו לצורך חקלאות ומרעה." שמתם לב? השתמשנו במילה "ביעור" שהיא מילה עשירה, ספרותית ונדירה. אגב, גם המילה "מרעה" אינה כה שימושית כיום וגם היא תורמת לעניין.

מילים נרדפות?

שימוש בפונקציה של "מילים נרדפות" במעבד תמלילים לא יעשה את העבודה מסיבה פשוטה: פונקציה זו אינה לוקחת בחשבון את כל חלקי המשפט מבחינה לשונית ותוכנית. למעשה, זה כמו שתתרגמו תוכן משפטי באמצעות תוכנת תרגום אינטרנטית.

למעשה, כשאנחנו כותבים לכם תוכן אתם נהנים פעמיים. אתם גם מוכיחים את התמחותכם בתחום הידע הספציפי שלכם וגם מקדמים את האתר במנועי החיפוש. אם להיות מדוייקים יותר, אתם מרוויחים פי 3 כי אתם מקדישים את זמנכם לעבודה בה אתם מקצועיים יותר ולא מבזבזים אותו בכתיבה. וזמן כידוע שווה כסף, הרבה כסף.

רק תחשבו לרגע מה זה דורש מהכותבים שלנו? הם צריכים להיות משכילים, לדעת לכתוב תוכן מקצועי בתחומי מומחיות שונים ובו זמנית להשתמש בעברית עשירה וספרותית. פשוט זה בטח לא, אבל מי אמר שבחרנו בעבודה קלה? טוב, לפחות אנחנו נהנים ממנה

]]>
עד כאן! למה האתר שלכם לא מעודכן? http://katvanit.co.il/%d7%a2%d7%93-%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%9a-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%9b%d7%9f/ Wed, 03 May 2017 09:30:33 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4835 מיד או מאוחר יותר

"בקרוב בוש יבקש ערבויות מאולמרט!" זועקת כותרת בעיתון "הארץ", "חוויית הנהיגה בקינרוד רפטור 250 ופרו 650 החדש, שני מיני-באגי סיניים שהובאו לישראל, מזמנת חוויה לא שגרתית. האיכות שלהם עדיין נמוכה, אבל הם מספקים כיף נגיש וזול" טוענת כותרת נוספת שלהם, "מפלס הכנרת נותר ללא שינוי ביממה האחרונה" אומרים האנשים של אתר YNET, "אחרי עשרים שנות נישואים יובל בנאי ואורלי זילברשץ נפרדים." מלחששים לנו בדיסקרטיות ב-NRG

אם שאלתם את עצמכם "רגע, מה קורה כאן? נדמה לי שכבר קראתי את זה פעם!", אתם צודקים בהחלט. אלה הן החדשות שכיכבו בעיתונים ובאתרים בדיוק היום לפני עשור, בתאריך 26.04.2007.

הייתם קוראים היום עיתון מלפני עשור?

כנראה שלא. הוא איננו מעודכן, חצי מהאנשים שמוזכרים שם הלכו לעולמם, רבע מהם אינם רלוונטיים יותר והשאר? מי זוכר בכלל מי הם. אבל משום מה, הגישה שלנו כלפי אתרים שאינם מעודכנים היא הרבה יותר סלחנית, בעיקר כאשר אנחנו בעלי האתר ואנחנו הם "אלה" שצריכים לעדכן את התוכן שבו. אז אנחנו דוחים את זה ל"מחר", ממחר זה הופך ל"בשבוע הבא", הופך ל"אבל חגים!", משם נודד ל"אולי בפסח, כשיהיה לי זמן", ומתגלגל בקלות ל"מה, כבר יולי? איך שהזמן עבר! נחכה לסוף החופש הגדול, אז בטוח יהיה לי זמן לכתוב משהו…". בקיצור, עברה שנה, לא העליתם ולו מאמר אחד לאתר שלכם ואתם עוד מתפלאים למה האתר שלכם מדשדש אי שם בבית הקברות לאתרים. זה שנמצא אחרי דף תוצאות החיפוש השני של גוגל…

למה אתם חייבים להתחיל לכתוב תוכן לאתר שלכם כבר היום?

כי הגולשים

נכנסתם לבלוג (של מישהו אחר, לא שלכם) וראיתם שהפוסט האחרון שם הוא מ-2013. עם יד על הלב, מה הסיכויים שתשמרו אותו במועדפים? שתשובו לשם בכלל, אי פעם? קלושים ביותר, נכון? יש מיליון בלוגים ואתרים ברשת, וזה עתה העברתם במוחכם קו ומחקתם את הספציפי הזה. כי כך עובד המוח שלנו. רוצים לנחש כמה אנשים העבירו קו דמיוני כזה במוחם על האתר שלכם מאז עדכנתם אותו לאחרונה?

כי גוגל

לא נכנס להסבר הארוך והמייגע על האלגוריתם של גוגל, רק נקצר ונאמר שככל שאתר מתעדכן ומתחדש, עכבישוני האינדוקס של גוגל שבים לבקר אותו בתדירות גבוהה יותר, מה שמגדיל את סיכויו לזכות (במידה, כמובן, שהכל מתנהל באתר כשורה) בדירוג טוב יותר. יתרה מכך, האתר יתחיל לעלות גם במילות חיפוש שלא חשבתם עליהם. בדגש על אלה עם הזנב הארוך.

כי מיתוג וכי קידום

בעיני העכבישונים והגולשים האנושיים גם יחד, תכנים מקוריים, איכותיים ומעודכנים בונים לכם תדמית רצינית, תדמית של מישהו שכדאי להקשיב לו, מישהו שכדאי לצטט אותו, כזה שכדאי לשלוח אחרים להתייעץ איתו (דרך מתן קישור ברשת חברתית למשל). ככה בדיוק יוצרים קידום אורגני, מבלי לעשות באמת קידום, ואפילו מבלי לדעת מה זה אורגני.

בשורה התחתונה

לא נחזור על הקלישאה הנדושה "התוכן הוא המלך", כי כולנו כבר יודעים ומשוכנעים בזה, אבל בצד המקוריות והאיכות, כתיבת תוכן ועדכון קבוע ותדיר של האתר אף הם נחשבים לגורמים הכרחיים לביסוס מעמדו של אתר. ואם עדיין לא מתחשק לכם לכתוב ולעדכן, הכותבים המקצועיים שלנו יכולים לעשות זאת במקומכם, אנחנו מזדהים עם דחיינים כרוניים הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים להודות בכך :).

]]>
אורך מומלץ למאמר טוב, או – טקסט, סמים וטל מוסרי http://katvanit.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%a5-%d7%9c%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%98%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8/ Thu, 20 Apr 2017 09:17:50 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4819 ישנם מעט מאד סלעי מחלוקת מהותיים בתחום כתיבת התוכן לאתרים והאופטימיזציה שלהם למנועי חיפוש. השאלה "מהו אורכו של מאמר אופטימלי?" היא אחת מהן. בניגוד ל"אמיתות" מוצקות ומוסכמות אחרות בתחום, כאן, אם תשאלו חמישה כותבי תוכן/מקדמי אתרים לדעתם, תקבלו לפחות עשר דעות שונות. לדעתנו ומניסיוננו, חלק גדול מהבעיה נעוץ הרבה לפני כן, בהגדרתן הבסיסית של המילים "טקסט", "תוכן", "מאמר", "פוסט", "כתבה" או כל מילה אחרת.

אם כן, ישנם סוגי טקסטים ותכנים שונים, אשר, מן הסתם, מיועדים למטרות שונות ומופיעים בפלטפורמות השונות. אז איך תדעו מה צריך להיות האורך של המאמר שאתם מיעדים לאתר שלכם?

ג'ירפה עם צוואר ארוך

הנה כמה מסוגי הטקסטים הנפוצים ביותר כיום

פוסטים ברשתות חברתיות

בחלק מהמקומות (כמו טוויטר ולינקדאין) הפוסטים מוגבלים במספר מילים מסוים על ידי הפלטפורמה עצמה, במקומות אחרים (כמו בפייסבוק), לכאורה, הם נתונים לשיקול דעתו של הכותב אבל בחירת אורכם מושפעת משיקולים כמו פיצ'רים נוספים הקיימים (למשל, בפייסבוק, טקסטים קצרים מצ'ופרים על ידי האופציה להוספת רקעים צבעוניים), האורך הנפוץ בפלטפורמה ו…איך לא? האפקטיביות שלהם. כך שגם בפייסבוק, פוסט בן 3000 מילה, רק לעיתים נדירות ייקרא עד תומו, אלא אם כן הוא מעניין במיוחד ופונה לאנשי מקצוע בתחום מסוים. גם אז, מומלץ לחלק אותו, לטובת הקוראים חסרי הריכוז, למספר פוסטים קצרים יותר.

מאמרים לאתרי שת"פ

מאמרי אורח באתרים משתפי פעולה הם דרך יעילה ליצור תעבורה לאתר שלכם, דרך הוצאת קישור המוביל אל הדף הראשי באתרכם או אל הדף העוסק במוצר, שירות או נושא ספציפי. בדרך כלל מדובר בטקסטים שאורכם 400-500 מילים, כשהנושא בו הם עוסקים מאגד תחתיו את תחומי העניין של הגולשים בשני האתרים. למשל, כאשר אתר העוסק במרצפות מעוטרות יפרסם מאמר באתר של חברה העוסק בניקיון, המאמר יעסוק, לדוגמה, בנושא "5 דרכים לשטוף את האריחים המצוירים שלכם ולהישאר בחיים" :).

מאמרי קידום ("SEO In Your Face")

לשמחתנו, מספרם של המאמרים בני 400 המילים, והמכילים 100 פעמים את מילות המפתח המקודמות, הולך ופוחת. עם כל עדכון שגוגל מוציאה, לקוחות כבר פחות ופחות מזמינים מאיתנו טקסטים מפוצצים במילות מפתח אלא יותר תוכן איכותי, מקורי ומועיל לגולשים, כך שהכיוון, בסה"כ, הוא חיובי ומאמרי ה-SEO הולכים והופכים לאיכותיים מעדכון אחד כזה למשנהו.


אורכם של דפי אודות ודפי שירותים נע בסביבות ה-300 מילים
Click To Tweet


טקסטים לאתרים

כאן, מתחלקים הטקסטים למספר אורכים:

  1. טקסטי תיאורי מוצר טקסטים קצרים, בני כ-150 מילים, שמטרתם לתת לגולש מידע על המוצר ויתרונותיו. חשוב מאד, לא לשכוח, בסיום הטקסט, להכניס הנעה לפעולה!
  2. טקסטים עיוניים, שמטרתם לספק לגולש מידע על החברה או שירות מסוים (דפי אודות, דפי שירותים וכד') – אורכם נע בסביבות ה-300 מילים. הם מספקים גם מידע חיוני וגם מכילים מילות מפתח מקודמות, כך שהם פונים לגולשים האנושיים ולרובוטים של גוגל כאחד.
  3. טקסטים שמטרתם למצב את האתר כבר-סמכא וכמומחה בתחומו – המאמרים האלה בד"כ נמצאים תחת סקציית "בלוג", "מאמרים מקצועיים" או סתם "מאמרים", ועבור כותבי התוכן הם הסוכריה האמיתית. אלה הטקסטים שכותבי תוכן אוהבים, מפני שהם כמעט ואינם מוגבלים באורכם (טוב, לא להגזים! אין צורך לדחוס את כל תולדות המאבק ללגליזציה בעולם במאמר אחד…), והם נותנים לנו המון אופציות להפגין את הידע שלנו ומהוים פתח לשחרור היצירתיות המתפרצת שלנו.

אז מה היה לנו שם?

טל מוסריאת הטקסט – כיסינו,
את הסמים הקלים – גם כן,
ומה עם טל מוסרי?
שלומו טוב, תודה ששאלתם. קבלו תמונה שלו אם התגעגעתם.

בשורה התחתונה

למרות שזה נשמע, לכאורה, קל מאד, כתיבת תוכן (כמו כל תחום עיסוק מקצועי אחר, אגב) היא עניין למקצוענים, אשר יודעים להתאים את הטקסט ואורכו לייעוד שלו ולפלטפורמה בה הוא מתפרסם. ניסיון לכתוב בעצמכם את הטקסטים שלכם (גם אם מטעמי חסכון) עלול לייצר עבורכם בדיוק את האפקט ההפוך מזה שאליו התכוונתם. צריכים עזרה בכתיבה של תוכן לאתר שלכם? נסו אותנו. מבטיחים שתקבלו תוכן מעולה.

]]>
עשר המכות של כותבי התוכן http://katvanit.co.il/%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%9f/ Wed, 05 Apr 2017 06:23:44 +0000 http://katvanit.co.il/?p=4807 אחרי שקיבלנו בניוזלטר של Key-Word את האינפוגרפיקה של אורי שקד על "כנגד ארבעה לקוחות דיברה התורה" (שאפו, אורי, אהבנו!), נחה עלינו הרוח והחלטנו ש"למה רק ארבעה לקוחות? בואו נלך על עשר המכות". אז ערכנו ישיבת צוות (ברור שעם בורקסים ובירה, כי חייבים לסיים את כל החמץ לפני הפסח 🙂 ), כל אחד מאיתנו נזכר באהבה בלקוחות שעבורם הוא כתב ויחד, גיבשנו את רשימת הלקוחות שכל נותן שרות מכיר, גם אם הוא איננו עוסק דווקא בכתיבת תוכן לאתרים.

מצריים

  1. דם – כולנו מכירים את הלקוחות שיושבים על הווריד, לא? הוא לא תמיד יודע מה הוא רוצה ומוקד ההזמנות מקבל ממנו עשרה טלפונים בשעה, כולל בשעות שאף אחד לא ידע שהן קיימות. בכל אחד מהטלפונים הוא יתחבט ויתלבט איתכם יחד בנושאי גיבוש החזון של העסק, אסטרטגיה, שיווק, מכירות ומה לא?
  2. צפרדע – הלקוח שקופץ מתחום לתחום. הוא רוצה שתכתבו לו, אבל כדאי שתעשו את זה מהר ככל האפשר, כי בשבוע שאתם מכירים, הוא התחיל בשיווק צעצועים, הפך למשתלה לצמחי נוי וכרגע הוא מוכר מזון וציוד לבעלי חיים. אם לא תכתבו לו כבר עכשיו, אתם עשויים לסיים את הכתיבה עם מאמר שנושאו "כיצד משווקים לכלבים צעצועים עשויים מצמחים" :).
  3. כינים – הלקוח ש"מתפשט" במהירות. הוא רוצה גם וגם וגם – גם שתכתבו לו נאום, גם שתכתבו לו ניוזלטר, גם שתתרגמו לו מסמכים, גם שתנהלו לו עמוד פייסבוק וגם שתקימו לו בלוג. בפועל, מכל התכניות שבאוויר קורה מעט מאד, מכיוון שהתקציב שיש לו הוא זעום למדי, אבל היי, מי אמר שאי אפשר לחלום?
  4. דבר – הלקוח שיודע יותר טוב מכם, הכל. הלקוח הזה הוא תעלומה גדולה, כי לא ברור לאף אחד מאתנו בשביל מה הוא פונה אל אנשי מקצוע, אם הוא מתכוון להגיד להם מה לעשות ואיך לעשות את זה. הוא גם לא מסתיר את זה שהוא חושב שהוא יודע יותר מכם, ולכן, משפטים כמו "הייתי עושה את זה בעצמי, אבל אין לי זמן" יכולים להבטיח לכם כי לא רק דרככם המשותפת תהיה רוויה בעקיצות ובחיכוכים. גם את התשלום תצטרכו להוציא ממנו בפלאייר של וטרינרים :).
  5. ערוב – בתורה, המכה הזו עוסקת בחיות רעות. במציאות, הלקוח הפרפקציוניסט הזה מקסים למדי. למעשה, עד כדי כך מקסים, שהרושם המטעה שלו גורם לכם לעבוד עבורו שעות נוספות. קל מאד לזהות אותו: הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה. לכאורה, מעולה, לא? אבל בפועל, כל טקסט שתכתבו שלא יהיה בול בדיוק כמו מה שהוא עצמו היה כותב, יידחה על ידו. קשר עם לקוח כזה נידון מראש לכישלון כי למרות שיש לנו ה-מ-ו-ן תכונות טובות, קריאת מחשבות איננה נמנית עליהן… :). אגב, אחד המבחנים שלנו בגיוס מנהלי לקוחות טובים הוא בתרגילי זיהוי של לקוח שכזה.
  6. שחין – הלקוח שאי אפשר להתחמק ממנו. הוא יגרום לכם לרצות להחליף את זהותכם, לרדת מהארץ ולהקים התנחלות מתחת לסלע באיים האזוריים, כי זה, אולי, המקום היחיד בו הוא לא יצליח למצוא אתכם. הוא מתקשר למשרד, משגע את נציגי השירות, הוא שולח מייל, הוא שולח SMS, הוא שולח וואטסאפ עם תמונות וחוזר חלילה… אם לא תענו לו בקרוב, אתם עלולים למצוא אותו נוקש בחלונכם, גם אם המשרד ממוקם בקומה ה-15. (אגב, הוא לא רצה שום דבר דחוף, רק להתייעץ אתכם בנוגע לתכנית הפרסום של 2029 :))
  7. ברד – הלקוח שמפיל עליכם תיק אחרי תיק בקצב. מסתבר שהוא יודע כבר חצי שנה שהוא רוצה לשלוח ניוזלטר שיווקי לפסח, אבל איכשהו, לא היה לו זמן לחשוב על זה עד לרגע זה. אז הוא שולח לכם מייל, ועוד מייל, ועוד מייל, ועוד מייל, ועוד מייל… התיבה מלאה במיילים ממנו, חלקם גם כוללים הנחיות סותרות ("תכתבו שתי שורות אחרונות שיווקיות", "אבל שלא יהיה שיווקי ואל תזכירו בכלל את השם של העסק") ואתם יושבים מול הערימה הזו ולא יודעים מהיכן להתחיל, ואז, מכת המחץ ניחתת במייל האחרון "ואני צריך את זה עד מחר בשבע בבוקר, אוקיי????"
  8. ארבה – הלקוח שמכיר לכם את כל העובדים שלו. שזה, לכאורה, לא דבר רע, אבל כאשר אתם מבצעים אפיון, וכל פריט מידע מצריך מכם עשרה טלפונים לעשרה אנשים שונים, אתם מתחילים לחשב את הזמן והמשאבים המושקעים בפרויקט, ומגלים שאתם בהפסד, וגדול…
  9. חושך – הלקוח הקלולס. הוא לא כ"כ סגור על מה הוא רוצה להגיד, לא מסוגל להגיד לכם איך קוראים לשיטה המיוחדת שפיתח לשליפת קוצים מפרוות ברווזים, לא יודע מי קהל היעד שלו, הוא לא יודע באיזה מדיות הוא רוצה לפרסם… מה, אתם אנשי המקצוע, לא? אז אתם עוברים איתו שיחת אפיון אחת, לאחריה עוד אחת, ועוד אחת… בשלב מסוים אתם תוהים אם איבדתם את היכולת להבין על מה מדברים אתכם אבל לא, מתברר שאתם לא הבעיה כאן…
  10. מכת בכורות – הקרם דה לה קרם של הלקוחות. הלקוח המועדף על כולם, הלקוח שבשבילו שווה לעבור את הכל: הוא קוהרנטי, יודע מה הוא רוצה ויודע להסביר לכם את מבוקשו, הוא ערך מחקר שוק ויודע להגיד לכם למי אתם פונים בכתיבה, מהן מילות המפתח הנדרשות ותמיד תענוג לעבוד איתו. למזלנו, רוב הלקוחות שלנו בכתבנית הם בכורות. מאחלים גם לכם!

חג פסח שמח!

]]>