הכתיבה כבר מזמן לא נחשבת רק כפעילות טכנית של העלאת דברים על גבי הכתב. אנחנו מוצאים היום כי הכתיבה מכילה איכויות תרפיסטיות והיא יעילה למצבים וסיטואציות שונות. כך אנחנו מכירים כיום סוגי כתיבה שונים מעבר לכתיבת תוכן לאינטרנט כגון כתיבה יומנית, כתיבה אינטואיטיבית, כתיבת פרוזה, כתיבת שירה, כתיבת מכתבים ועוד.

הכתיבה עשויה לתרום לכל אחד בתחומים שונים כפי שנפרט להלן.

אבנים מונחות זו על גבי השניה באיזון מושלם

השפעת הכתיבה על הזיכרון והריכוז

למעשה קיימות דרכים רבות לפיתוח זיכרון, מיומנויות למידה מחשבה חדה וכו' אך לעולם לא נסה ליחה של כתיבה טובה שפרט לתכונותיה הפרקטיות היא משבחת ומלבנת חשיבה, משפרת את היצירתיות ומשפיעה גם על הזיכרון. כשאנחנו מסכמים בכתב בעת האזנה להרצאה את תכניה, אנחנו נזכור ונבין טוב יותר את הדברים היות והכתיבה תורמת לריכוז ולחיבור שלנו עם הדברים הנשמעים. זאת למרות שלא תמיד תהיה לנו תועלת מהסיכומים עצמם שיכללו חצאי משפטים וריבוי של שלוש נקודות… למרות זאת תורם לנו הסיכום הסימולטני לוויסות הקשב, לריכוז, להטמעת המידע והעברתו לזיכרון לטווח הארוך.

עיבוד רגשי ו'סדר בראש'

חוקרת המוח קרן בן יצחק כותבת את דעתה על הכתיבה החווייתית/רגשית: "…וכשאדם מוריד אל הכתב את התודעה או החוויה הרגעית… אף בונה משהו מנחם, מרגיע ואף מבהיר… ומביא לתובנות חדשות. בדרך זו פורק האדם רגשות קשים ועומס מחשבתי. ע"י כך יגיע לתובנה נקייה ללא רעשי הנפש".

ישנה השיטה הידועה של "סיעור מוחות" אשר מנתבת את האדם בעת הכתיבה. הוא כותב כותרת ו'זורק' על הדף כל מה שעולה בדעתו. מתוך שברי המחשבות והרעיונות הוא בונה אחר כך טקסט/סיפור/מאמר לתפארת.

מסתבר אם כן, כי הכתיבה עצמה מסוגלת לפתח את החשיבה, את היצירתיות ואת הרעיונות.

כתיבה מפתחת את המחשבה

לכתיבה ישנה עוצמה מאגית על האדם. כמו בשירה אשר המנגינה היא זו שמזרימה את קצב המילים (לעיתים, גם מי שמגמגם ביום יום, מצליח לשיר באופן רציף הודות למנגינה). בעת הכתיבה מתחוללים שינויים במוח, המחשבה פורה ונוצרות תפניות שלא חשבנו עליהם. דעתנו מצטללת ומתבהרת, מחשבות, צבעים ותמונות הופכים למשפטים ופסקאות בהן למרבה הפלא אין רק את הדברים עליהם חשבנו בעבר. אלא את אלו שאנו חושבים כרגע, מחשבות שנוצרות ברגע זה – אלה מנוסחות וזורמות אל הדף בסינכרון מלא ומדהים.

הרב עובדיה יוסף שהיה רבה הראשי של ישראל בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים, היה בתוך שאר תאריו אף דיין מוערך מאוד ויסודי. הוא סיפר על עצמו פעמים רבות שלעיתים במהלך דיון אף שדעתו צודדה לצד מסוים, כשפנה אל כתיבת הדברים התהפכה דעתו והתיישבה באופן שונה לחלוטין!

אז מי שרגיל לכתוב, יתכן ולא מצא חידוש של ממש בדברים הללו. אבל מי שכן, מוזמן לקרוא כאן על 8 הסיבות שבגללן כדאי לו להתחיל ולכתוב בלוג ברשת.