מילות עצירה – שימוש נכון בכתיבת תוכן

מילות עצירה (Stop words) הן מילים בעלות שכיחות גבוהה בדיבור ובכתיבה. מדובר במילות יחס ומילות קישור, המופיעות בדרך כלל לפני מילים רלוונטיות אחרות בשיחה או בכתיבה. בין אם מדובר בכתיבת מכתבים, כתיבת מאמרים לקידום אתרים ואפילו כתיבת נאום – תדירות מילות העצירה היא דומה בכל התחומים. המילים הללו מוסיפות רלבנטיות למשפט ולמעשה מסייעות במיקוד ובהבנה שלו. כאשר בוחנים את הרלבנטיות של מילות העצירה מגלים שהיא איננה גבוהה. עם זאת, בלעדי המילים הללו עלול להיווצר קושי בהבנת המשפט. תדירות השימוש במילות עצירה בקרב כותבים שונים היא משתנה, בעיקר בשפה העברית. בחלק מהמקרים השימוש בהן מיותר לחלוטין, והדבר ניכר באיכות הכתיבה. במקרים אחרים השימוש במילים הללו נעשה במשורה, תוך שמירה על רצף הכתיבה ויצירת טקסט איכותי ומובן.

אחד הקוריוזים הידועים בעניין זה היא מלחמת החורמה שניהל מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון, מר דוד בן גוריון, נגד השימוש התכוף במילת היחס “אֶת” ונגד המילה הזאת בכלל. הוא האמין בכל מאודו כי המילה הזאת מיותרת וחתר להנחיל את התובנה שלו לכלל קוראיו ומאזיניו. בכתביו בולטת הנטייה הזאת, כמו גם הנטייה להימנע באופן כללי משימוש במילות עצירה. באחת הפעמים כשנשאל בנושא, הוא ענה לשואל במכתב קצר: “המשנה השמיטה האֶתי”ם, ובצדק…” (מעריב, 17 אוקטובר 1950, מדור “שיחות מעריב”, הכתבה “משבר ודקדוק”). מדובר כאן בדוגמה אחת מני רבות של ויכוח בעניין זה בין בן גוריון לשלומי אמוני השפה העברית. גם הערך “אֶת” (מילת יחס) בויקיפדיה, עוסק בנטייה הזאת של בן גוריון ובפולמוס שהיא עוררה מדי פעם, אבל האמת ראויה להיאמר – שימוש במילות עצירה מקל מאד על הבנת הנקרא והנשמע.

מילות עצירה ומנועי חיפוש

מילות עצירה מתקיימות בכל שפה מדוברת ברמה כזאת או אחרת של רלבנטיות. קשה להרכיב רשימה כוללת של המילים הללו שתהיה משותפת לכל השפות. בעברית, המילים הללו כוללות את מילות היחס והקישור. בערבית המלאכה קשה מעט יותר, כיוון שחלק ניכר ממילות הקישור שקיימות בעברית, מופיעות כתוספים בתוך המילה. באנגלית, לעומת זאת, מספר מילות העצירה הוא גדול יותר.

החשיבות של מילות העצירה נוגעת בעיקר לרלבנטיות של החיפושים השונים במנועי החיפוש השונים ברשת האינטרנט. גוגל, מנוע החיפוש ואינדקס המידע הגדול ביותר בעולם כיום, איננו מתייחס בדרך כלל למילות העצירה – לא לחיוב וגם לא לשלילה. גם מנועי חיפוש אחרים עושים ככל הנראה מאמצים ניכרים ליישם את אותה ההתייחסות למילות העצירה. אנשי המקצוע של גוגל ואחיותיה ביצעו, ומבצעים גם כיום, מחקר מעמיק במטרה לזהות את מילות העצירה בכל השפות בהן פועל מנוע החיפוש.

הבעייתיות של מילות העצירה בעברית

השפה האנגלית, לעומת העברית, מכילה מעל 600 מילות עצירה שונות. גם שפות אירופיות אחרות מכילות מאות מילות עצירה. מרגע שכל המילים הללו זוהו, קל מאד למנועי החיפוש השונים להתעלם מהן. באופן פרדוקסאלי, דווקא ריבוי מילות העצירה מקל את העבודה של מנועי החיפוש באינטרנט והופך אותה לקלה הרבה יותר. אבל אם בשפות אירופיות המלאכה היא יחסית קלה, הרי שבשפה העברית המלאכה קשה שבעתיים. מדובר, כמובן, בשפה העברית המודרנית, שבה הכתיבה מתבצעת בהעדר ניקוד. משכך הדבר, עלולה מילה אחת, בעיקר אם למילת העצירה מצורף כינוי גוף לקבל משמעות נוספת.

מילות היחס “של”, לדוגמה, בצירוף כינוי הגוף “אני” (קרי: “שלי”), היא לכאורה מילת יחס שיש להתעלם ממנה. עם זאת, המילה “שלי” משמשת במקביל גם כשם פרטי או שם משפחה. כך גם המילה “עם”, שבתוספת כינוי הגוף “אני” יוצרת את המילה “עמי” – קרי “איתי”. אבל המילה “עמי” יכולה להתפרש גם כ”העם שלי”. הדוגמאות לעיל הן רק אפס קצה של הבעיה הניצבת בפני מי שאמור לקטלג את מילות העצירה בעברית. אם נוסיף לכך מילים לועזיות שחדרו לשפה, המלאכה קשה הרבה יותר.
בשפה הערבית (בעיקר הספרותית והעיתונאית) המלאכה שונה במקצת, משום שמילות עצירה רבות כלולות בתוך המילים שאליהן הן מתייחסות. במידה רבה, התוספת של מילות עצירה לשפה העברית היא תוצאה של השפעה חיצונית – של שפות אירופיות בעיקר.

שימוש במילות עצירה בכתיבה

שימוש במילות עצירה בכתיבת תוכן הוא טבעי, ואין צורך להימנע ממנו כלל ועיקר. להפך, מילות עצירה מסייעות בהקניית המובן הרצוי למילה בתוך המשפט או למשפט בכללותו. אף שבכל טקסט קיים מספר גדול של מילות עצירה, הן אינן מיותרות בהכרח. עם זאת, כשמדובר בכתיבת תוכן באינטרנט, כדאי מאד להתייחס לעניין השימוש במילים הללו ברצינות. כדאי להשתמש במילות העצירה במשורה, תוך הקפדה על כך שהמובן של הדברים כפי שהכותב התכוון אליו יהיה ברור מעל לכל ספק. במקום “עמי” אפשר לכתוב, למשל, “העם שלי”. במקום “ביתי” אפשר לכתוב “הבית שלי” וכן הלאה. ההנחיה הזאת איננה מספקת פתרון מלא, אבל היא בהחלט יכולה לסייע.

מנועי החיפוש ברשת האינטרנט, ובראשם גוגל, משפרים כל הזמן את האלגוריתם המזהה מילות עצירה ומבדיל בינן לבין מילים אחרות בשפה. השינויים המהירים בשפה העברית מקשים על השגת זיהוי נכון של מילות עצירה בכתיבה. ולכן, כתיבה ברורה עם הקשרים ברורים מסייעת למנועי החיפוש השונים להציג לגולש תוצאות טובות ולהציג את החומר הכתוב במקום הראוי לו.

לסיכום, התועלת בשימוש במילות העצירה ברורה – הבנה טובה ונכונה יותר של הכתוב. עם זאת, שימוש עודף במילות עצירה עלול לפגוע במיקום האתר מכיוון שאלגוריתם החיפוש של גוגל עלול לפרש את עודף מילות העצירה כסוג של טקסט בלתי רלבנטי ולכן, גם אם אתם כותבים תוכן או מאמרים לקידום אתרים, אל תנפחו את הטקסט באופן מלאכותי על ידי שימוש מיותר במילות עצירה. עשו בהן שימוש נבון.