04-6491136 
כתיבה אקדמית אינה רק כתיבת עבודות אקדמיות, היא גם כתיבה של מאמרים מקצועיים ומדעיים לכתבי עת שונים. לעיתים מה שנראה כמו הגיון אינו בהכרח מה שנהוג לעשות ולכן ריכזנו עבורכם עשרה טיפים מעולים שיעזרו לכם בכתיבת מאמרים לכתבי עת אקדמיים.
תכננו אסטרטגיה
למה אתם רוצים לכתוב מאמר אקדמי לכתב העת? מהי המטרה שלכם? האם אתם כותבים על מחקר הערכה או על שיטות מחקר? האם אתם כותבים על גורמי השפעה או על תוצאות והשלכות? האם הנושא בו תבחרו ישפיע על בחירת כתב העת או העיתון בו תפרסמו את המאמר האקדמי שלכם או להפך? יש לכם מידע מחוקרים אחרים בתחום שלכם אותו הם פרסמו לאחרונה? לאילו קבוצות פייסבוק או פורומים אתם יכולים להצטרף כדי לקבל מידע נוסף?
יש מי שכותב את המאמר או העבודה האקדמית שלו ורק לאחר מכן מחפש לו “בית”. מכיוון שדרישות כתבי העת שונות מבחינת סגנון כתיבת התוכן, המיקוד, המבנה, וההפניות – יהיה כדאי לכתוב בצורה ספציפית לכתב העת ולכן כדאי לבחור אותו מראש.
נתחו את סגנון הכתיבה בכתבי העת בתחום שלכם
קחו כמה כתבי עת בתחום האקדמי שלכם וסרקו את כל התקצירים של הנושאים הקרובים לתחום שלכם. נתחו אותם: התבוננו היטב בכל המשפטים הראשונים והאחרונים. המשפט הראשון (בדרך כלל) נותן את הרציונאל למחקר.
סרקו חלקים אחרים של המאמרים: כיצד הם בנויים? ממה מורכב החלק של ההוכחות או התוצאות? סמנו את כל המשפטים בנושא ואת המשפטים הראשונים של כל פסקה. האם אתם מסוגלים להבחין בשיטת כתיבה אקדמית בכתב העת הזה? האם אתם יכולים להגדיר את הסוגים השונים של כתבי העת ולהחליט איזה מהם יתאים הכי טוב למאמר האקדמי שלכם? בחרו שני גיליונות מכתב העת: האחד ישמש כמודל לכתיבת המאמר ומהשני תביאו ציטוטים שיופיע במאמר שלכם.
האם להכין קודם ראשי פרקים או ישר לשבת ולכתוב?
עם איזה סוג של כותב אתם מזדהים? הזכרו בימיכם העליזים כסטודנטים. כתבתם תמיד ראשי פרקים לפני הכתיבה או שאתם פשוט צוללים פנימה אל המסך ומתחילים לכתוב? או שאתם עושים קצת משניהם?
בין אם אתם שייכים לסוג הראשון ובין אם לשני, הקדישו מעט זמן לפני הכתיבה והפכו את קווי המתאר של המאמר שלכם למאוד מפורטים בהתאמה לסגנון אותו חקרתם בכתב העת אותו בחרתם.
כשאתם יושבים לכתוב, מה בדיוק אתם עושים? הכתיבה מפתחת את הרעיונות שלכם או להפך? האם אתם משתמשים בקווי המתאר שלכם כחובה קדושה או שאתם חורגים מהם? הגדירו את משימת הכתיבה שלכם על ידי חשיבה על פעלים – הם מגדירים מטרה: סקרתי, ביקרתי, להגדיר, להציג, הסקתי, לסכם וכדומה.
קבלו משוב כבר בהתחלה ואל תפסיקו גם בסוף
אפילו בשלבים המוקדמים ביותר, דונו ברעיון שלכם למאמר עם ארבעה או חמישה אנשים וקבלו משוב על הטיוטה שלכם. זה ייקח להם רק כמה דקות כדי לקרוא ולהגיב. אם יש תיקונים או כיווני מחשבה חדשים יהיה כדאי שתדעו אותם לפני שאתם שולחים את המאמר שלכם לכתב העת.
הגדרת מטרות ותת מטרות ספציפיות לכתיבה
הגדירו במדוייק את מספר המילים לכל פיסקה ולכל קטע. מטרה כמו “אני מתכנן לכתוב מאמר על “השפעת המדיה הדיגיטלית על דור ה-Y” עד סוף השנה” היא מצויינת אבל תת המטרה הבאה צריכה מפורטת הרבה יותר. לדוגמה: “עלי לכתוב ולסכם עשרה מאמרים לסעיף סקירת ספרות (1500 מילים) בין התאריכים 1/3-7/3”.
יש אנשים שמסתכלים על זה כעל משהו מאולץ מדי לכתיבה אקדמית, אבל זו דרך שמכריחה אתכם לקבל החלטות לגבי תוכן, רצף ותכנון זמן מדוייק.
כתבו עם אחרים
בעוד שרוב האנשים רואים את הכתיבה כפעילות יחידנית, הרי שכתיבה קהילתית, כלומר כתיבה עם אחרים שכותבים, יכולה לעזור לפתח ביטחון, שטף ומיקוד. זה גם יכול לעזור לכם לפתח משמעת כתיבה.
התנתקו
בין אם הכתיבה האקדמית שלכם תתבצע לבד או בקבוצה או בסדנאות כתיבה, זכרו שאם אתם מתנתקים מהמייל, מהאינטרנט, מהסלולרי ומהטאבלט, הריכוז הדרוש לכם לכתיבה אקדמית ברמה גבוהה רק יעלה.
אתם יכולים להספיק הרבה יותר אם אתם מתמקדים רק בכתיבה. רוב האנשים עושים כמה דברים בבת אחת, אבל זה פשוט לא עובד בכתיבה של מאמר לכתב עת אקדמי. כאן הריכוז הדרוש כדי להביא את המאמר לרמה של פרסום בעיתון אקדמי צריך להיות מקסימאלי.
נתחו את הביקורות על המאמר שלכם
לאחר ששלחתם את המאמר שלכם לכתב העת סביר להניח שתקבלו משוב. אם התשובה שלילית נסו להבין מה בדיוק השתבש לכם בדרך. אם התשובה היא חיובית, סביר להניח שתקבלו בצמוד לה רשימה של תיקונים לביצוע.
רוב המשובים יעזרו לכם לשפר את המאמר שלכם אבל לפעמים משוב מסויים יכול להיראות מוגזם, אישי או נקמני. גרוע מכך, לעיתים זה יכול להיראות לכם לא מקצועי. אם תבקשו לדעת מה אחרים חושבים על זה אתם עשויים לגלות שאפילו חוקרים דגולים עדיין מקבלים דחיות וביקורות שליליות. בפועל, כל ביקורת שאינה דחייה של המאמר שלכם היא סיבה למסיבה. שבו, תקנו והתאימו את המאמר שלכם לדרישות ושלחו אותו שוב ברגע שאתם יכולים.
היו עקביים, פתחו עור עבה וגמיש
אם אין לכם את התכונות הללו פתחו אותם עם הזמן. אתם תזדקקו להן. אגב, קיראו שוב את טיפ 6. תוכלו לפתח אותם ביתר קלות אם תתרועעו עם אנשים אחרים שכותבים לכתבי עת.
שמרו על עצמכם
כתיבה לכתבי עת אקדמיים היא תחרותית מאוד ויכולה להיות מאוד מלחיצה. יש גם סיכונים בריאותיים בישיבה ממושכת, לכן נסו לא לשבת ולכתוב יותר משעה בכל פעם.
שאלות ותשובות
לכל כתב עת סגנון כתיבה משלו ומומלץ לקרוא כמה שיותר מאמרים בנושא עליו אתם מתכננים לכתוב באותו כתב עת. כך תגדילו את הסיכוי של הפרסום של המאמר שלכם שם. הרחבנו על כך במאמר.
בכתבי עת רבים המאמרים מפורסמים רק לאחר שהם עוברים בקרת עמיתים, כלומר דיון לגבי חשיבותם שנעשה ע”י אנשי מקצוע בתחום שבו עוסק כתב העת. כדי להבטיח שהמאמר שלכם יתקבל מומלץ לדון ברעיון המרכזי של המאמר עם מספר אנשים בתחומכם, לקבל משוב ראשוני ולשפר את המאמר בהתאם להמלצות שלהם. הרחבנו על כך במאמר.
כתיבת עמיתים מאפשרת לכל כותב לפתח ביטחון בכתיבת התוכן וכן לשפר את השטף המילולי ולעזור להתמקד בעיקר. וכמובן – כתיבת עמיתים מאפשר לכם לקבל משוב שוטף בכל שלבי הכתיבה.
באופן כללי ניתן לומר שמולטיטאקסינג מאפשר לפתוח את הראש לרעיונות חדשים והוא גם במידה מסוימת נותן השראה לכתיבה אבל כתיבת מאמר לכתב עת הוא ז’אנר יוצא דופן שבו נדרש ריכוז מקסימלי. לכן, מומלץ ורצוי להתנתק מהסחות דעת שונות כמו מייל, אינטרנט, טלפון נייד ועוד.
פורסם ב: כתיבת מאמרים, כתיבת מאמרים באנגלית
תגיות: כתיבה אקדמית
