חשיבותה של ההגהה

קחו את מקצוע האפייה. רובנו יודעים להכין עוגה, אך אין להשוות בין עוגה שנעשתה על ידי קונדיטור לבין עוד עוגה שנעשתה בבית. אמנם טקסט אינו מוצר מוחשי שאפשר לגעת בו, להריח או לטעום, אך זהו בהחלט מוצר. גם בטקסט, ממש כמו בעוגה, יש הבדל בין טקסט שנכתב והוגש כמו שהוא לבין טקסט שעבר עריכה והגהה. הגהה היא מעבר נוסף על הטקסט ווידוא שהוא ברור ומדויק, ללא שגיאות כתיב, טעויות סופר או תקלדות.

טעויות הגהה יכולות להיות רבות משמעות

טעויות הגהה פוגמות בהנאה וביכולת ההתעמקות בטקסט ללא הפרעה. עם זאת, לחוסר הגהה יכולה להיות משמעות רבה עוד יותר, עד כדי הבנת משפטים בצורה מעוותת ואפילו הפוכה לחלוטין, ממש כפי שטעויות בכמויות החומרים לעוגה ישנו את הטעם או המרקם ויעוותו אותם לחלוטין. ניתן למנות דוגמאות רבות לעיוותי משפטים בגלל הגהה לא מספקת:

• שגיאת כתיב משנת משמעות: “תפקיד המשטרה הוא לעקוף את החוקים”- בואו נקווה שבמדינת חוק זהו לא המצב… כי תפקידה של המשטרה הוא דווקא לאכוף את החוקים. כאן העיוות לא רק משנה את המשמעות, אלא מציג משמעות הפוכה.
• טעות במונח: ואם כבר משמעות הפוכה, הנה עוד דוגמה: “הילד עשה שינוי של 360 מעלות בהתנהגותו” – אם הוא עשה שינוי של 360 מעלות בהתנהגות הוא למעשה חזר לאותה נקודה… שינוי מהפכני הוא דווקא של 180 מעלות…
• כתיב מלא/ כתיב חסר משני משמעות: “יוסי קיבל מנוי לתיאטרון” לעומת “יוסי קיבל מינוי לתיאטרון” – האם יוסי קיבל מנוי להצגות או מונה לתפקיד?
• שיכול אותיות משמעותי: “הכלה רצה לתחנה” לעומת “הכלה רצה לחתנה”… תלוי האם הכלה התחרטה על עניין החתונה ורצתה לברוח או שסוף סוף הגיע הרגע לו ציפתה…

כמובן שאפשר למצוא מגוון טעויות הגהה קטנות יותר שגם אם לא ישבשו לחלוטין את כוונת הכותב, הן יעוותו את הכתוב, יעשו רושם של כתיבה מרושלת או רמה נמוכה יותר ויפגמו ביכולתו של הקורא להבין היטב את הכתוב ולהפיק ממנו את תועלת.

האם הגהה היא עריכה לשונית?

הגהה היא לא עריכה לשונית. גם טקסט שעבר עריכה לשונית אמור לעבור לאחר מכן הגהה נוספת, על מנת לוודא שלא נותרו טעויות שחמקו מן הרדאר של העורך הלשוני. העריכה הלשונית נעשית מתוך הסתכלות על הטקסט ועל המשפטים ברמת המאקרו. העורך דואג לכך שהמשפט או הפסקה יהיו מנוסחים היטב ובאופן חד וברור. עדיין, גם לאחר עריכה לשונית יכולים להיות חיסורי אותיות או עודפי אותיות, שיכול אותיות או פספוסים קטנים שאינם נובעים משליטה לא מספקת בשפה אלא מטעויות הקלדה נטו. לכן, גם אם טקסט עובר אפילו יותר מסבב שאחד של עריכה, תוך הוספת משפטים או מחיקת משפטים חשוב שבסוף התהליך הטקסט יעבור הגהה סופית.

הגהה עושה את ההבדל בין אתר אחד לאחר

קחו שני אתרים של עסקים בתחום זהה. שני האתרים בנויים היטב וכוללים את כל העמודים הנדרשים לקבלת מידע על העסק והשירותים שהוא מספק. טעויות הקלדה בטקסט, שנוצרו כי הטקסט לא עבר הגהה, יכולות ליצור רושם מוטעה באשר לרצינות העסק. הגולש יכול בקלות להשליך מן הטקסט, שמבחינתו הוא אינו מוצר מוגמר או מוצר העשוי ברישול, אל איכות השירות או המוצרים שנותן העסק.

לסיכום, זכרו כי הטקסטים הכתובים בדפי השירותים באתר או בבלוג האתר הם הפנים שלכם ברשת. הם יוצרים רושם ראשוני וקובעים האם הגולש הוא לקוח פוטנציאלי עבורכם או שיעבור אל האתר המתחרה. השקיעו בטקסטים, ולא רק בתוכן מעמיק המספק מידע רלוונטי אלא גם באופן ההגשה: טקסט רהוט ללא טעויות הגהה.

ועכשיו אתגר קטן: במאמר הזה מסתתרת שגיאת כתיב מכוונת שמגיה טוב היה כנראה עולה עליה – ספרו לנו אם תצליחו למצוא אותה 🙂

פורסם ב: הגהה

תגיות: הגהה