על תוכן מקורי, העתקות וכל מה שביניהם…

ביום שלישי החליט אבי לזמן אותי לפגישת עסקים ולהרצאה תקופתית שהנושא שלה משתנה בהתאם לימות השנה. הפעם הוא החליט להסביר לי על הנושא: “זכויות יוצרים” ולא יכולתי לסרב. למה? כי כשאת מקבלת זימונים כאלו מאדם שהוא גם עורך דין וגם אבא קשה מאוד לומר לא. בנוסף, הנושא נוגע אלי אישית ומעניין אותי ולכן הגעתי אל ביתו ביום שלישי שעבר בשעה שבע וחצי בערב בדיוק.

לפני שאמשיך אומר שאבי הוא עורך דין שמתמחה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני ואני כותבת תוכן שמתמחה, ובכן, בהרבה נושאים :). את הידע המשפטי שלי צברתי בעיקר בשיחות כגון אלה ולכן אין וגם לא יהיה באמור להלן משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף לקבלת חוות דעת משפטית. מטרת הפוסט היא לעורר מחשבה על הנושא. מי שמעוניין לפעול על בסיס מה שנכתב פה, רצוי שיפנה ליעוץ משפטי.

זהו. סיימנו עם הדיסקליימר.

במהלך השיחה קיבלתי הסבר מדכא ביותר והבנתי שמבחינת בית המשפט כל העתקת רעיון, כל שינוי מילים ואפילו לקיחת פיסות מידע וחיבורן יחד לדבר חדש נחשבים להעתקה שעלולה לעלות ביוקר. ניסיתי להבין את העניין ואמרתי לו שכל החיים שלנו זה העתקה אחת גדולה וסביר להניח שגם הוא נפגש עם המושג – מ”ם (ביוונית המשמעות היא זיכרון) – שכפול רעיונות, דעות וכו’. הטענה שלי זכתה להבהוב של הסכמה אך היא לא העמידה את הדברים במקום בו רציתי להעמיד אותם. “לפי מה שאתה אומר גם סיפור הפרברים זו העתקה משייקספיר” אמרתי והוא השיב שאני צודקת ושבאמת היו תביעות בנושא. “אז מה זה בעצם תוכן מקורי?” שאלתי אותו – כולם רוצים “תוכן מקורי”?” והרי ברור שכותבי תוכן משתמשים במידע מהאינטרנט ומבססים עליו את המאמרים שלהם – הרי לא למדנו את הדברים הללו בבטן אמנו ולא קמתי היום והפכתי בן לילה למעצבת גינות, לרופאה או למומחית במניות.

הרבה שאלות החלו לרוץ לי בראש, ביניהן: איך מקדמי אתרים שמשלמים סכומים נמוכים מצפים לתוכן מקורי שדורש מחקר מקיף, איך תוכן יכול להיות מקורי כשמקדם אתרים שולח הנחיות כתיבה מדויקות שמפרטות במה יעסוק המאמר ואילו מילות מפתח יופיעו בו ואיך יכול כותב תוכן ללא ידע מקצועי לכתוב מאמר מקורי בנושא המבוקש.

בעודי מפליגה במחשבות ענה לי אבי תשובה כואבת- “אין כזה דבר תוכן מקורי. תוכן מקורי הוא מאמר שנכתב למשל על ידי דוקטור שמתמחה בתחום מסוים ומבוסס על מחקרים ותובנות אישיות שגילה בעצמו”.

אז באיזה מידע מותר לי להשתמש?

אוי ויי זמיר. התרוצצתי עם התשובה הנוראית במשך כמה ימים וניסיתי לחפש תשובות לשאלה: “מהו תוכן מקורי?”, כמובן שדרכי עברה באינטרנט אך כל מה שהצלחתי למצוא היו אמירות שמדגישות עד כמה חשוב לכתוב תוכן מקורי, כמה חשוב להשתמש בכותרות, קצת מידע על מילות מפתח וכמה זה מעצבן שכותבים מעתיקים תוכן. לא חידשו לי כלום.

החלטתי לבדוק עוד את הנושא “זכויות יוצרים”, חיפשתי אילו פרטים לא מוגנים בזכויות וגיליתי שהזכויות מספקות הגנה רק על הביטוי של היצירה – אבל הן לא שומרות על הרעיונות כך שבעצם ניתן למשל לקחת את הרעיון של רומיאו ויוליה – את האהבה האסורה אך אסור להשתמש באותן שיחות, מצבים ודמויות. באופן גורף הבנתי שאם יש רק דרך אחת להביע את הרעיון חוק זכויות היוצרים יחול עליו ואם יש כמה דרכים להבעה של אותו רעיון – היצירה אינה מוגנת. גם כאן הבנתי שיש הרבה דעות בנושא.

לפי המידע שקראתי הזכויות גם לא מגינות גם על נתונים, חדשות היום, מושגים מתמטיים, תהליכים, שיטות לביצוע או עובדות – כך שהעתקתם נחשבת להעתקה מותרת ולכן היא אינה מהווה הפרה של זכויות יוצרים אך הביטויים עצמם מוגנים בזכויות יוצרים. השאלה המתבקשת היא איך בדיוק קובע בית המשפט האם יצירה מסוימת היא יצירה מקורית או יצירה שמפרה זכויות יוצרים? והתשובה היא שבית המשפט בודק כל מקרה באופן פרטי. בכלליות ניתן לומר שאם היצירה ובמקרה שלנו – המאמר הועתק בצורה ישירה הוא מפר את זכויות היוצרים ואם המאמר שאב את הידע מרעיון שהוצג במאמר אחר הדבר תקין שכן הרעיון אינו מוגן ולכן המאמר נחשב למקורי. יש לציין כי גם במקרים בהם המאמר מתבסס בחלקו על מאמר אחר קשה לקבוע שהוא מועתק.

גם תזות ניתנות לשימוש משום שהן רק בגדר רעיון (חלילה אינני מזלזלת בהן) אך כותב שמעתיק מאמר בשלמותו או חלק ממנו ומסדר את המידע הכתוב באופן זהה יפר זכויות יוצרים.

ומה אומרים מקדמי האתרים?

לא הייתי בטוחה שיש הלימה בין האופן שבו בית המשפט מתייחס למושג “העתקה” ובין האופן שבו מתייחסים לכך מקדמי האתרים למרות שכמובן שבסופו של דבר בית המשפט יקבע את גזר הדין אך למקדמי האתרים יש תפקיד חשוב בתהליך. למרות הידע הרב של אבי אני יודעת שהוא לא מכיר את סגנון העבודה של כתיבת תוכן לאתרים אז כדי להבין יותר פניתי לכמה מקדמי אתרים מובילים ושאלתי אותם שתי שאלות:

• “מה זה תוכן מקורי לדעתך?”
• “מה זו העתקה לדעתך?”

להלן חלק מהתשובות שקיבלתי:

• “תוכן מקורי הוא תוכן שיצר עורך לאחר ששאב השראה ותכנן את המאמר” .
• “העתקה זה תוכן שהועתק אחד לאחד ללא כל תוספת וערך נוסף”
• “העתקה היא תוכן משוכתב. אפשר לבדוק האם התוכן משוכתב או מועתק באמצעות התוכנה – COPYSCAPE אשר משווה בין הפסקאות של דפי האינטרנט. מאמר שעבר את הבדיקה נחשב מבחינתי למאמר מקורי”.
• “העניין הפך לאבסורד. יכולנו היום לא לטוס במטוסים אם תעשיית התעופה הייתה עוצרת על כל תביעה ותביעה של האחים רייט נגד כל מי שהעז להטיס משהו שהיה דומה למטוס שלהם… (והיו הרבה כאלה).”

בשורה התחתונה לדעתם צריך להבדיל בין העתקה “בוטה” לבין אימוץ רעיונות ופיתוח שלהם או הבאת זווית ראייה חדשה מתוך תפיסה שאם לוקחים מידע ומביעים אותו בצורה שונה לחלוטין מהמקור זו לא בעיה.

השיחה עם אחד ממקדמי האתרים נמשכה זמן מה והדיון התפתח. שאלתי את המקדם האם הוא חושב שצריך לדרוש מהכותבים דרישה שונה ולא להגדיר את התוכן המבוקש כ”תוכן מקורי” אותו מקדם ענה לי שהוא נותן לכותב מידע בסיסי על הנושא ודורש ממנו לכתוב אותו באופן טבעי. בהמשך שאלתי את המקדם האם הוא עושה משהו כדי למנוע מהכותב להעתיק. המקדם ענה שכדי למנוע העתקה הוא דואג לבדוק האם כותב התוכן מכיר את הנושא היטב. הסכמתי איתו, כי במידה ומציעים לי לכתוב על נושא שאינני חזקה בו אני מסרבת וכך לדעתי צריך לנהוג.

על התוכן המקורי וחשיבותו

הבדיקות שעשיתי והעניין שגיליתי בנושא נבעו מכך שאיך לומר זאת… לא אהבתי את מה ששמעתי מאבא שלי. זה אולי מעלה אצלכם חיוך מריר אבל אצלי זה הפך לעניין עקרוני. לא כיף לשמוע שתחום שאתה מחשיב לאמנות נתפס בעיני אחרים כהעתקה. ידוע כי גוגל מחפש מאמרים מקוריים וטבעיים ונוטה לדרג אותם בדפים הראשונים של תוצאות החיפוש דבר שמוביל לחשיפה רבה אך המחקר שלי נעשה ממקום אחר – מהמקום האישי שרוצה להאמין שמאמרים שאנו כותבים הם יצירה ולא בלוף אחד גדול. לפי מה שהבנתי – מעבר לחוקים הברורים- שהעתקה נחשבת לתוכן שהועתק אחד לאחד ושההגנה חלה על ביטויים של רעיונות, תהליכים, נתונים וכו’, התחום נותר די אפור ונתון לפרשנות אישית.

ולסיום – כמה מחשבות לדרך…

מאז ומעולם פיתח האדם רעיונות, דעות, תזות ועוד- רבות מהן הובילו ליצירות אומנות- לסרטים, ספרים, מאמרים, שירים, מנגינות, עיצובים וכו’. עולם היצירה נוגע בכל חלק בחיינו וקשה למצוא יצירות מקוריות לחלוטין כך שרעיונות רבים התפתחו, קיבלו זוויות שונות והתגלגלו ליצירות נוספות.

לא תמיד ברור מה נחשב ליצירה מקורית – ובמקרה זה – לתוכן מקורי ולמרות שהעמקתי בנושא לא קיבלתי תשובה חד משמעית.

המאמר נכתב ע”י אחת מכותבות התוכן שלנו. אם יש לכם תובנות, נשמח לשמוע על כך. כתבו לנו בעמוד הפייסבוק שלנו.

פורסם ב: כתיבת תוכן

תגיות: העתקות | כתיבת תוכן | קופיסקייפ