כתיבת נאומים – כך תכתבו נאומים מעולים

ראשית נבהיר, אמנם הפוסט הזה נכתב בלשון זכר אבל אנחנו לחלוטין מאמינים שיעשו בו שימוש גם נואמות. אל תרגישו לא בנוח, הוא מופנה גם אליכן והוא נכתב בלשון זכר מטעמי נוחיות בלבד. וכעת, לעניינים: 

כתיבת נאומים לא כל כך שונה מסוגים אחרים של כתיבת תוכן. בשני המקרים, אתה רוצה הרי למקד את תשומת הלב של הקהל שלך בך, להעביר את הרעיונות שלך בצורה הגיונית ולהשתמש בעובדות כדי לתמוך ברעיון מסויים, אז – האם כל כותב תוכן יכול להיות כותב נאומים? התשובה היא לא. קהל היעד של הנואם מורכב ממאזינים. יש להם רק הזדמנות אחת כדי להבין את המידע שמועבר אליהם ולכן הנאום חייב להיות מאורגן היטב וקל להבנה. בנוסף, התוכן ואופן הגשת הנאום חייבים להתאים לקהל שומעים, שהוא, מטבע הדברים, שונה מאשר קהל קוראים.

שלב ההכנות לכתיבת הנאום

בדוק עם עצמך היטב, מה אתה רוצה להשיג בנאום שלך?

אנשים התאספו ובאו מכל קצוות הארץ כדי לשמוע אותך מדבר על נושא מסויים. הם מצפים לקבל משהו ממנו באופן מיידי. ואתה הדובר, מקווה שתהיה לדברים השפעה מידית על הקהל. מטרתו של נאום טוב היא לקבל מהקהל תגובה אחת לפחות מתוך שלוש: תחושה, חשיבה או פעולה. לדוגמה, הספדים מעודדים תגובה רגשית מהקהל, הרצאות בטד מעוררות את הקהל לחשוב על נושא מסוים מנקודת מבט שונה ואילו נאומי מחאה בכיכר העיר עלולים לגרום לקהל לפעול כמעט בו ברגע (ראו ערך כיכר תחריר). לאחר שתקבע את סוג התגובה הרצוי מהקהל (תחושה, חשיבה או פעולה), שאל את עצמך את השאלות הבאות:

• מה אתה רוצה שהקהל ילמד או יעשה?
• אם אתה מציג טיעון, למה אתה רוצה שהם יסכימו איתך?
• אם הקהל כבר מסכים איתך, אז למה אתה נואם?
• איך הקהל יכול להפיק תועלת ממה שיש לך לומר?

נתח את הקהל שלך

לאחר שסיכמנו שמטרת נאום היא לייצר תגובה מסוימת בקרב קהל השומעים, עליך להתחיל ולזהות דרכים להזדהות איתו. שאל את עצמך:

• מה יש להם במשותף? גיל? תחומי עניין? אתניות? מִין?
• האם הם יודעים כל כך הרבה על הנושא כמוך או שאתה תחשוף אותם לרעיונות חדשים?
• מדוע אנשים אלו מקשיבים לך? מה הם מחפשים?
• מהי רמת הפירוט שתהיה יעילה עבורם?
• מה הטון היעיל ביותר בהעברת המסר שלך?
• מה עלול לפגוע או להרחיק אותם?

מענה אמיתי לשאלות האלה יביא אותך לכתיבת נאום ממוקד, יעיל ועם ערך מוסף שיתן הרבה יותר לשומעים אותך.

שלב בניית הנאום

יצירת פתיח אפקטיבי שימקד אותם בך

חשוב על איך אתה יכול להתייחס לקהל ולגרום להם להתייחס אליך או אל הנושא. פנייה לקהל היעד שלך ברמה האישית לוכדת את תשומת הלב שלהם ומגדילה את הסיכויים להצלחת הנאום. נואמים לעיתים פותחים בסיפור קצר שלוכד את תשומת הלב של הקהל שלהם. שיטות אחרות כוללות הצגת נתונים סטטיסטיים מזעזעים, אחרים שואלים שאלה פרובוקטיבית ישירות את הקהל, או אפילו כאלה שמעודדים השתתפות קהל כבר בשלב זה.

מה הקשר?

יש להסביר מדוע הנושא עליו אתה מדבר חשוב (גם אם זה ברור מאליו). יתכן גם שתרצה לחבר את הנושא הזה לנושאים אחרים קשורים או גדולים יותר, כמו גם, במיוחד כאלה שעשויים להיות חשובים לקהל שלך.

עבור אל החלק החשוב כמה שיותר מהר

הבהר במהירות לקהל המאזינים שלך את הנקודה אליה אתה חותר והסבר כיצד תוכל לתמוך בה. אל תעביר זמן רב בבניית הפתיח כפי שהיית עושה בעת כתיבת עבודה אקדמית למשל. מעבר מהיר מפתיח לגופו של נאום יעזור לך לשמור על הקהל שלך עירני. למרות שאתה עלול להתפתות לבנות מתח על ידי שמירה של הקהל שלך בסימן שאלה עד לקתרזיס המיוחל – בודדים האנשים שמצליחים לעשות זאת בצורה טובה. כל השאר יגרמו לקהל שלהם להשתעמם.

חזור והדגש מילים חשובות

במיוחד בנאומים ארוכים רצוי להזכיר לקהל את הנקודות העיקריות עליהם נאמת. לדוגמא, אתה יכול לקשור נקודה עיקרית עליה דיברת מוקדם יותר לנקודה חדשה. שימוש במילות מפתח (כעין מוטיבים חוזרים) לאורך הנאום שלך הוא גם רעיון טוב. אם לדוגמה הרעיון העיקרי בנאום שלך הוא חשיפת התנהגות לא אתית של חברות ביטוח, כדאי שתוודא שאתה משתמש יותר במילים “אתיקה” ו-“מעשה לא מוסרי”. חזרה על מונחי מפתח יקל על קהל היעד שלך להתחבר לנאום.

רצוי לשלב רמזים בנאום

לדוגמא: “אני כאן היום כדי לדבר איתכם על שלושה נושאים המאיימים על מערכת החינוך שלנו: ראשית, … שנית, … שלישית…” בהמשך הנאום כשתרצה לחבר בין נקודות תוכל פשוט לומר “זוכרים את שלושת הנושאים המאיימים על מערכת החינוך שלנו? ובכן…”. זו דוגמה לרמז אשר מאפשר לאנשים בקהל להרכיב בעצמם את המילים החסרות בלי צורך להכביר במילים, כך שהם יכולים להקדיש יותר זמן לשים לב לתוכן של הנאום.

השתמש במעברים חזקים במיוחד

מילים כמו: “בפתח דברי רציתי לספר לכם אנקדוטה קטנה”, “לסיכום”, וכן הלאה הם מעברים חזקים במיוחד. אפשר לומר שברגע שמישהו שומע במשפט הראשון את הנושא של הדברים, סקרנותו מתעוררת מחדש גם אם הוא לא היה מספיק מרוכז ופספס חלק מהקטע האחרון.

עזור לקהל שלך להקשיב

בנה משפטים קצרים יותר, פשוטים יותר.

משפט מסובך מדי:
המוצר, שהומצא בשנת 1950 על ידי דוד אבולעפיה בעמק החולה, בצפון, ואשר היה על מדפי החנויות כשנה מאוחר יותר, עדיין נמכר היטב.

משפט פשוט להבנה:
דוד אבולעפיה המציא את המוצר בשנת 1950 והוא נמכר בחנויות זמן קצר לאחר מכן. כמעט שבעים שנה מאוחר יותר, המוצר עדיין נמכר היטב.

המעט בכינויים

ייתכן שיש למאזינים קושי לזכור או להבין מי אלה: “זה”, “הם”, או “הוא” ולכן רצוי להיות ספציפי באמצעות שם העצם עצמו.

דוגמה לבעייתיות בשימוש בכינוי
“ממשלת ישראל לא הצליחה להגן עלינו מהנגע של מה שנקרא תכניות-ריאליטי, המנצלות מין, אלימות, וסכסוכים קטנוניים לצרכי רייטינג, וקוראות לזה ניסוי חברתי. זה לא יכול להימשך”. למה המשפט האחרון לא ברור: למה המילה “זה” שייכת? לכישלונה של הממשלה? לתכניות הריאליטי? לניסוי החברתי? אם נבנה את המשפט נכון ונתאים אותו לנאום הרי שנכתוב אותו כך “ממשלת ישראל לא הצליחה להגן עלינו מהנגע של מה שנקרא תכניות-ריאליטי, המנצלות מין, אלימות, וסכסוכים קטנוניים לצרכי רייטינג, וקוראות לזה ניסוי חברתי. חרפה זו לא יכולה להימשך.

השתמש במשורה בנתונים סטטיסטיים וציטוטים

כלול בנאום שלך רק חומר עובדתי בולט שיכול לתמוך בנקודת המבט שלך. השתמש רק בדברים שיכולים להישאר בתודעתם של השומעים זמן רב לאחר שסיימת את הנאום. אחרת, אתה מסתכן בהתשת הקהל שלך עם יותר מדי מידע.

טון, מצלול ועוד

היזהר שלא לדבר מעל הראש של הקהל. מצד השני, אל תנסה ללכת נמוך מדי ולתפוס את תשומת לבם, לצעוק או לקלל, להשתמש בהומור גרוע או לנופף בחפץ לא מתאים (כמו תמונות נתיחה שלאחר המוות). הקהל שלך לא יזכור את זה לטובה…

בניית סיכום אפקטיבי

אמור מחדש את הנקודות העיקריות שלך, אבל אל תחזור עליהם. לדוגמה:
“שאלתי קודם לכן למה אנחנו צריכים לדאוג ליער הגשם. עכשיו אני מקווה שזה ברור ש. . . “
“זוכרים איך גברת שמואלי לא יכלה להרשות לעצמם לשלם על תרופות? על פי התכנית שלנו,. . . “

קריאה לפעולה

נאומים לעתים קרובות קוראים לקהל לנקוט פעולה המבוססת על הידע החדש שלהם. אם אתה עושה זאת, וודא שהפעולה שאתה ממליץ עליה היא ספציפית ומציאותית. לדוגמא, למרות שהקהל שלך לא יוכל להשפיע על מדיניות החוץ שלנו באופן ישיר, הוא כן יכול להצביע או לעבוד עבור מועמד מתאים יותר מנושא התפקיד הנוכחי.

התאמן בלייב

לאחר שתשלים את הטיוטה, קרא את הנאום שלך מול חבר או מול מראה. לאחר שסיימת לנאום, שאל את עצמך את השאלות הבאות:

• האם פיסות המידע שהצגתי הן ברורות מספיק?
• באלו מקומות אני מתחבר עם הקהל?
• היכן יכולים השומעים לאבד אותי ואת המסר שלי?
• אילו נקודות מועדות לפורענות ובהן עלולים המאזינים להשתעמם?
• איפה יש לי בעיה לדבר באופן ברור?
• האם אני חורג ממגבלת הזמן שלי?

לאחר שתטפל בנקודות הללו תוכל להיות בטוח יותר שצורת הגשת הנאום שלך תהיה טובה יותר. לאחר הנאום, קח שעה הפסקה ונתח אותו ואת תגובות הקהל. היינו מציעים לך גם לרשום נקודות לשיפור ונקודות לשימור לפעם הבאה. מה שבטוח הוא שעם הכנה טובה לפני כל נאום ונאום ורישום של נקודות אלה, לנאום הבא שלך, הרבה יותר אנשים יקשיבו.

חושבים שמה שתיארנו כאן ייקח מכם המון זמן? אנחנו יכולים לעזור לכם לכתוב נאום מצויין. נסו אותנו.

שאלות ותשובות

פורסם ב: כתיבת נאומים