יש כמה סוגים של עריכת לשון (או “עריכה לשונית”), אבל ראשית נגדיר את המושג הכללי: עריכת לשון מתבצעת בכל טקסט שנכתב, שבו יש דרישה לתקינות השפה, לבהירות של הרעיונות המוצגים, למשפטים נכונים, לחלוקה נכונה לפסקאות, לניסוחים מהוקצעים, ועוד. העורך הלשוני עושה את כל התיקונים הלשוניים הנדרשים, מאחד את הכתיב המלא, מטפל בכל הבעיות הלשוניות אם ישנן ויוצר טקסט נהיר וקריא, ובעיקר עם לשון תקינה ונכונה.
בדרך כלל יקבל עורך הלשון את הטקסט הגולמי מהכותב, והוא יהיה הראשון שיעבור ויעבוד על כתב היד. כדאי לכותבים להשתדל להוציא תחת ידם טקסטים מהוקצעים עד כמה שאפשר, אבל גם אם נותרות טעויות ובעיות לשוניות בטקסט, סמכו על העורך שיתקן את כתב היד מבחינה לשונית, ולעתים גם ישפר את הצד הסגנוני.
סוגי העריכה השונים
עריכת לשון עיקרית
מטפלת בכל סוגי הבעיות שבטקסט: טעויות כתיב ותחביר, שגיאות זכר-נקבה, לפי הצורך מבוצעת בנייה מחדש של פסקאות לתיקון בעיות קישוריות ולכידות, תיקוני ניסוח קלים ועוד.
התקנת הכתיב המלא
בדרך כלל נעשית ביחד עם עריכת הלשון: בעריכה זו יאחד העורך את הכתיב המלא הלא-מנוקד בכל הטקסט לפי דרישות האקדמיה ללשון או לפי קווים מנחים דומים אחרים. החשיבות היא בעיקר באחידות הכתיב המלא, והעורך יחליט איך ייכתבו המילים בכתיב המלא. לדוגמה: שמיים או שמים, מיידי או מידי, אונייה או אנייה, וכולי.
הגהה וקריאה אחרונה
תפקיד המגיה הוא לעבור על הטקסט הערוך ולמצוא בעיות שנותרו ולא תוקנו, למצוא טעויות שנגרמו בשל עימוד הספר, הצמדת מילים ועוד. יש לבצע בטקסט לפחות הגהה אחת. בספרים ובטקסטים ארוכים אחרים מקובל לשלוח את כתב היד לשתי הגהות, אחת לפני העימוד ואחת אחריה, שנקראת גם קריאה אחרונה.
אז למה כדאי להשקיע בעריכת לשון?
החשיבות של עריכת הלשון היא עצומה, ולא מומלץ לפרסם דבר – כולל הוצאה לאור של ספרים ומגזינים, הגשת עבודות אקדמיות, פרסומים בעיתונות או ברשת – ללא עריכת לשון והגהה. טקסטים שאינם ערוכים יהיו תמיד קשים יותר לקריאה, הרעיונות שלהם לא יעברו היטב ועלולות להישאר טעויות מביכות. אחרי שטרחתם רבות בכתיבה, הזעתם ויגעתם – תנו לאנשי המקצוע ללטש לכם את הטקסט ולעזור לכם ביצירת מוצר מושלם.
כאן תוכלו להזמין עריכה לשונית לטקסטים שכתבתם.
פורסם ב: עריכה לשונית
תגיות: עריכה | עריכה לשונית | עריכת לשון