דף הבית » כתיבת תוכן » מה היא כתיבה טובה?

מה היא כתיבה טובה?

כשאנו שואלים את עצמנו מהי כתיבה טובה, נחשוב רגע עלינו כקוראים ולאו דווקא ככותבים. מה גורם לנו ליהנות מספר ולהתמיד בו? ולמה אנו ממשיכים לקרוא אותו, לעומת אחר שזנחנו באמצע? אין ספק שהכול זו תוצאה של כתיבה טובה. אז מהי כתיבה טובה, מה הם מרכיביה ואיזה מכנה משותף יש לתכנים, מאמרים וכתבות שמגיעים לכמות גדולה של שיתופים וצפיות? על כל אלו, במאמר שלפניכם.

כתיבה על ידי כותבת

איך לכתוב טוב ונכון

בעיקרון, כתיבה טובה לאו דווקא דורשת כישרון כתיבה מיוחד. לא צריכים להיות סופרים כדי לכתוב טוב. אבל יש כמה פרמטרים חשובים שהופכים את מה שאתם כותבים לקריא ומעניין.

קודם כל כדאי שתדעו למי אתם כותבים. שלא כמו כתיבת ספרים (גם דיגיטליים), אותם הסופר כותב מתוך עולם התוכן הפנימי שלו, ויש מי ש”מתחבר” אליו ומי שלא, כתיבת תוכן לאינטרנט צריכה בראש ובראשונה להיות מותאמת לגולשים שנחשפים אליה וכזו שבסופו של דבר תניע אותם לפעולה.

כתיבה היא דרך של תקשורת בין הכותב לקורא וכתיבה טובה יוצרת תקשורת טובה. כשהכתיבה היא טובה, הרעיונות שאנו רוצים להעביר באים לידי ביטוי בדרך האפקטיבית ביותר.

ראשית, הכתיבה צריכה לענות על שאלות וציפיות שיש לקורא. כך שתשרת את קהל היעד ותענה לו על שאלות עוד לפני שהוא שאל אותן. כך שלא יצא בתחושה שנשארו לו עוד הרבה סימני שאלה לגבי תוכן מסוים. לכן כדאי לכתוב מתוך עיני הקורא. “להיכנס לנעליו” ולחשוב על דברים שונים מנקודת מבטו. מה מעניין אותו, על אילו נושאים הוא מחפש תשובות, למה בכלל הוא ניגש לקרוא את המאמר?

לאחר מכן נגדיר לעצמנו, ככותבים, כמה דברים חשובים. האחד, מה אני מנסה להגיד. אני כותבת עכשיו מאמר על כתיבה טובה. מה בעצם הרציונאל שמנחה אותי? על אילו נקודות אני שמה דגש? מה חשוב לי שאנשים יקבלו מהמאמר? דבר שני, האם אפשר להגיד את מה שאמרתי בפחות מילים? או אולי חסרות מילים והייתי צריכה להרחיב בנושא מסוים? ובכלל, יכול להיות שכתבתי משהו שבכלל לא הייתי אמורה לכתוב? שאלות שנשאל את עצמנו לפני, במהלך ובסיום הכתיבה.

כתיבה טובה מכילה מידע

כשמצרפים עובדות, נתונים, גרפים, אינפוגרפיקות, ומספרים מתוך מחקרים, הכתיבה מקבלת נופך של רצינות, אמינות והשקעה. אנו לא רק אומרים זאת, אלא גם מוכיחים בבחינת Show, don’t tell. תוכן המבוסס על עובדות ונתונים מחקריים הוא תוכן שמושך יותר עניין מדעה שתביעו. וגם אם אתם מביעים את דעתכם, גבו אותה בנימוקים משכנעים שיתנו הסבר מדוע אתם חושבים כך.

בנוסף, כתיבה טובה היא כתיבה ברורה ובהירה. כך שגם אם מציגים הרבה מספרים ונתונים, חשוב שהתוכן הכללי יהיה ברור, לא להעמיס ביותר מדי אינפורמציה אלא לציין את הדברים החשובים.

תנו את התמונה המלאה

נסו להקיף את הנושא עליו אתם כותבים מכל צדדיו. למשל, אפשר להביא טיעונים מנוגדים. יש האומרים ככה ולעומתם יש הטוענים את ההפך. לדוגמא, אם אתם כותבים מאמר על חשיבותם של החיסונים נגד קורונה, הביאו גם את טענותיהם של המתנגדים להם.

לפיכך, כדאי להוסיף כמה שיותר פרספקטיבות והנחות, בעד ונגד, יתרונות וחסרונות, או הסתייגויות. למשל, המלצתם על מקום מסוים בבלוג שאתם כותבים. אבל נניח שיש בעיה כלשהי בשעות הפתיחה הלא נוחות או במחיר הגבוה או בתורים הארוכים, רשמו את זה. תהיו כמה שיותר אמינים ומדויקים. כך כתיבתכם תיחשב לאמינה יותר.

הגיון פנימי ומבנה

בכתיבה טובה יש מבנה והגיון. אין כאן נוסחה מדוייקת אבל יש כאן הובלה והצגה נכונה של התוכן. תכנון, סדר ומסגרת. מאמר טוב מתחיל בפתיחה בה יש התייחסות למה אנחנו חושבים שיעניין את הקורא, מהי הנקודה בגללה הוא בכלל פנה לקרוא את המאמר. משהו שיגרום לו להזדהות איתו. המאמר עצמו יעסוק במה שהגדרנו בפסקת הפתיחה, תוך פירוט מלא של כל הפרמטרים הנראים לנו חשובים ונדרשים עבור הקורא. ולבסוף, פסקת סיום וסיכום לשם “סגירת” הנושא.

טיפים חשובים

תגרמו לקוראים להרגיש כי חשבתם עליהם בזמן שכתבתם. שאתם לא מעמיסים במונחים מקצועיים כדי להראות כמה אתם יודעים על הנושא, ולא “נסחפים” אחר כל מיני מליצות והתחכמויות. ענייניות ועניין הם שם המשחק.

גם אם נכנסים לנושאים מורכבים, אפשר לכתוב ב”גובה העיניים”, לבאר ולהבהיר. אין צורך להפגין מקצועיות יתר כדי להיחשב מביני עניין ורציניים. אפשר להסביר ולכתוב על דברים מסובכים בצורה ברורה ופשוטה. לנסח את הדברים מתוך נקודת הנחה שהקורא אינו יודע כלום, אך לא טיפש. אלא אם קהל היעד הוא ממש מקצועי והמונחים והתהליכים המתוארים נהירים לו.

ועוד דבר, אל תתנו סופרלטיבים לעצמכם במהלך הכתיבה. למשל, זוהי דוגמא מצוינת לרעיון הזה והזה. זה לא נראה טוב כשאתם משבחים את עצמכם. גם הפרזה היא לא במקום. לדוגמא, הבד הזה הוא בעל איכות יוצאת מן הכלל. בעיקר אם הסופרלטיבים לא באמת תורמים למסר שאנחנו רוצים להעביר.

ועוד דבר, שימוש במילות יחס ובאותיות בכל”מ משפרות ומייפות את הטקסט. למשל המשפט, בחג שבועות, בשעות 18-19.30 הגיעו לטקס כ-70% מהאורחים. במקומו נכתוב, בחג שבועות, בין השעות 18-19.30, הגיעו אל הטקס כ-70% מכלל האורחים. בנוסף, לא כדאי להשתמש ביותר מדי ש’. לדוגמא, הם טיילו במסלול שהמליצו אנשים שטענו שהם מכירים את המסלול ושאין כמוהו. זו אינפלציה בש’. עדיף לכתוב כך, הם טיילו במסלול עליו המליצו אנשים אשר טענו כי הם מכירים את המסלול ושאין כמוהו. משפטים רוויי ש’ מאוד מכבידים על הקריאה.

וכמובן שימרו על עברית תקנית. אל תכתבו למשל סמיכויות רבות מדי ברצף. למשל, החלטת ועדת קוראי ספרי הפרוזה בעניין הספרים של השנה החולפת התקבלה ברוב קולות. במקום זאת, עדיף לכתוב, ועדת הקוראים של ספרי הפרוזה קיבלה ברוב קולות החלטה לגבי הספרים שיצאו בשנה החולפת.

רצוי גם להימנע כמה שניתן מסימני קריאה. העוצמה היא במילים ובתוכן, לא בסימן. שימוש בסימן קריאה מלמד על חוסר בטחון ועל תחושה של הכותב שלא מתייחסים מספיק למה שכתב ולכן הוא זקוק לחיזוק חיצוני בצורת סימן.

מומלץ גם להימנע משלוש נקודות. זה כאילו אמרתם, “והמבין יבין…” ולהישאר “סתומים”, לא ברורים, חידתיים. כל זה צריך להיעשות, אם בכלל, על ידי שימוש במילים. כנ”ל לגבי סימנים נוספים כגון סוגריים, מירכאות, קווי הדגשה. כל אלו, כשהם מרובים מדי, מאוד מקשים על רצף הכתיבה. ולהימנע ממשפטים ארוכים ומסורבלים. גם אם הם כתובים בצורה נכונה, הם מתישים. למשפטים קצרים יש יותר עוצמה ונוכחות.

לסיכום, כאשר סיימתם לכתוב, קראו את המאמר. אל תחששו למחוק, לערוך מחדש, לצרף משפטים ולאגד נושאים. כל מה שצריך כדי שתהיו מרוצים ממה שכתבתם. כך  סביר להניח שגם הקוראים שלכם ירגישו שחשבתם עליהם וכיוונתם אליהם.

פורסם ב: כתיבת תוכן, כתיבת תוכן לאתרים

גלילה למעלה
השארת פרטים



    X
    דילוג לתוכן