עיתון “הארץ” בחר להתחיל את שנת הלימודים החדשה עם מאמר על ציוני הבגרות בשנים האחרונות. המאמר מציג את ציוני בחינות הבגרות של השנים 2010-2014 אשר מצביעים על מגמה ברורה: תלמידי ישראל לא יודעים לקרוא ולכתוב. אם לדייק יותר – הם מקבלים את הציונים הנמוכים ביותר במקצועות שדורשים הבנת הנקרא וכתיבה. מקצועות אלו הם ספרות, הבעה עברית, תנ”ך, אזרחות והיסטוריה. גם בישובים עם הציונים הגבוהים ביותר בתחומים אלו, התלמידים לא עוברים את ה-80. יתרה מזאת, ממוצעי הציונים במקצועות אלו יורדים עם השנים, למשל בספרות הממוצע הארצי ירד מ-74.8 בשנת 2010 ל-73.7 בשנת 2014. בנוסף, רוב התלמידים אינם ניגשים לבגרות מורחבת במקצועות אלו ומסתפקים ב-2 היחידות שמחייב משרד החינוך. מי אשם במצב? כמו תמיד – כולם.
- משרד החינוך – הבעה בכתב אינה נלמדת בצורה מעמיקה ויש העדפה של צורות ביטוי אחרות, למשל : משחק, ציור וכו’). בנוסף, ללימודי עברית מוקצות רק 2 שעות שבועיות במהלך התיכון, פחות מכל שפה אחרת.
- ההורים – הילדים בימינו מעדיפים מסכים ולא ספרים. כתיבה היא פועל יוצא של קריאה וכאשר לא קוראים, נפגעים אוצר המילים ויכולת ההבעה.
- האינטרנט – השפה הכתובה באינטרנט הולכת ונעלמת. במקומות ברשת שבהם נמצאת המילה הכתובה היא מחייבת את הכותב לקיצור. לדוגמה: טוויטר.
מה המשמעות?
יש הרואים בציונים אלו הוכחה שהבעה בכתב וכתיבת תוכן הן פעולות לא נחוצות שהולכות ונכחדות מהעולם. לדעתם, הציונים משקפים את המציאות העכשוית שבה הכישורים החשובים באמת אינם כלל אקדמיים. לעומתם יש הסוברים שתלמידי ישראל נעשים בורים. הנתונים מוכיחים פגיעה מתמשכת באוריינות של התלמידים וביכולת לקרוא ולכתוב טקסטים בצורה תקינה, בחקירה ובכתיבת תוכן. אמנם ילדים כיום כותבים וקוראים, אבל הפעולות האלו נעשות באופן מקוצר כדי להתאים לדרישות הטכנולוגיות של סמס, אינטרנט וווטסאפ ועדיין לא הזכרנו את סנאפצ’ט ואינסטגרם.
תהא המשמעות אשר תהא, יש כאן מסקנה אחת מתבקשת: כתיבה בכלל וכתיבת תוכן בפרט תהיה בעתיד נחלתם של מתי מעט. לפי המחקרים האחרונים שהוצגו כאן, אנשים מיומנים בכתיבה הולכים ופוחתים משנה לשנה. כנראה שכתיבה עומדת להיות מקצוע בפני עצמו והיא תבוצע רק על ידי אנשים מוכשרים, מנוסים ומקצועניים. ממש כמו שלא כל אחד יודע לעקור שיניים, גם לא כל אחד יודע לכתוב. לכתוב נכון.
לקריאה נוספת
פורסם ב: כתיבת תוכן
תגיות: כתיבת תוכן