04-6491136 
קשה עד בלתי אפשרי לתפוס את המהירות וההיקף שבהם כלי בינה מלאכותית הפכו לחלק אינטגרלי מהעשייה השוטפת שלנו. תוך זמן קצר להדהים, הם הוטמעו בקרב אנשי תוכן, מעצבים ואפילו אקדמאים. אבל אם נהיה כנים, לא מדובר רק בכלי עזר לעבודה. עבור רבים הוא הפך לידיד נאמן, שעונה על שאלות מורכבות, עוזר לנסח מכתבים ומיילים ואפילו משעשע לפרקים עם תמונות הזויות. אין ספק, אמנם, שבתחום הכתיבה ההשפעה שלו היא המורגשת ביותר. לא מאמינים? קחו לכם אתגר, גללו את הפיד שלכם ונסו לזהות כמה מהפוסטים שפייסבוק מציע לכם מדפים מומלצים לא נכתב ב-AI.
המגמה הזו, באופן טבעי, מחלחלת גם אל קודש הקודשים של התוכן האינטרנטי – ויקיפדיה. מדובר באתר שסביבו הילה של חשיבות ומחויבות לדיוק וסגנון ממלכתי. במובנים רבים, זהו כמעט ההיפך הגמור ממה שאנחנו מכירים על כתיבה ב-AI. ובכל זאת, הפיתוי מובן: למה להשקיע ימים של מחקר, ניסוחים מורכבים ווידאו להתאמה לכללי הקהילה, אם אפשר פשוט לג’נרט טיוטה תוך דקות? כאן אותי מסתתרת אחת מנקודות החיכוך בין הבינה המלאכותית והאנושית. כאן, נסביר מהי מדיניות ויקיפדיה בנוגע לשימוש בכלי AI וננסה לבחון אם ניתן לעשות בהם שימוש או שעדיין מדובר בצלם בהיכל.
אז מה עמדת ויקיפדיה בנוגע ל-AI?
חשוב לציין שנכון להיום ויקיפדיה לא אוסרת באופן גורף על שימוש בכלי בינה מלאכותית. עם זאת, נראה שצוות האנציקלופדיה בהחלט גורס שלא ניתן ליצור ערך ויקיפדיה על ידי שימוש בכלים הללו בלבד. בכל מקרה, עקרון היסוד שכן מובהר הוא כזה: האחריות על כל תוכן שיעלה תחול על האדם שהפיק את התוכן. כלומר, לא ייעשו שום הנחות לטקסטים שהופקו ב-AI. לא ניתן להאשים מחשב בטעות. בדפי המדיניות וההנחיות מודגש שוב ושוב כי טקסטים שנוצרו ב-AI נחשבים חשודים כברירת מחדל ודורשים בדיקה קפדנית יותר מאשר כתיבה אנושית רגילה.
ויקיפדיה האנגלית הייתה הראשונה להתמודד עם הצפת תוכן מבוסס AI ולכן היא גם הראשונה לגבש מסמכי מדיניות ייעודיים. אחת הבעיות המרכזיות שמצוינות היא העובדה (שכולנו מכירים בכאב רב) שכלים מהסוג הזה נוטים להמציא מקורות בדויים לחלוטין או לצטט מקורות אמיתיים בהקשרים לא רלוונטיים. למעשה, ויקיפדיה האנגלית עדכנה את מנגנוני המחיקה המהירה כך שערכים שנראים כתוצר בינה מלאכותית יימחקו ללא דיון, בעיקר כשמדובר במשתמש חדש.
ויקיפדיה העברית הלכה בעקבות האנגלית ובדפי ההנחיות מודגש כי תחול מדיניות אפס סובלנות לאלמנטים הבאים בערכי ויקיפדיה:
- מקורות שאינם ניתנים לאימות
- כתיבה שיווקית או יחצנית
- ערכים “מלוטשים מדי” שמועלים מחשבונות חדשים
ערכים כאלה לרוב לא יימחקו מיד בעברית, אלא יועברו לטיוטות וברוב המקרים יינטשו.
איך ויקיפדיה מזהה תוכן שנכתב ב-AI?
מבחינת ויקיפדיה, הבעיה אינה רק איכות הטקסט. עבורם מדובר למעשה בשינוי מהותי עמוק של אופי הפרויקט. אם ערכים ייכתבו על ידי מודלים סטטיסטיים ולא על ידי בני אדם שמכירים את התחום, את המקורות ואת ההקשר, ויקיפדיה עלולה להפוך לאוסף טקסטים סינתטיים חסרי עומק. כל משמעות המונח “מדעי הרוח” (ובאנגלית Humanities), תתרוקן. בעיה משמעותית נוספת היא שכלי AI לעתים קרובות לא מצליחים להבדיל בין עיקר לטפל, בין דעה רווחת למחלוקת מחקרית או בין מקורות ראשוניים ומשניים.
כדי לזהות טקסטים כאלו בקלות, היא גיבשה מסמך עקרונות המכיל סימנים מובהקים לכתיבה ב-AI. אלו רק כמה מהסימנים הללו, שרובנו כבר מכירים מכתיבה כזו ברחבי הרשת:
- שימוש יתר במבנים סימטריים (“מצד אחד… מצד שני…”) או תקבולות שליליות (“זהו לא רק… אלא…”)
- ייחוס חשיבות בלתי פרופורציונלי: כלי AI נוטים להאדיר באופן מופרז או לא רלוונטי את מושא הכתיבה. ביטויים כמו “מהווה עדות ל…” או “בעל תפקיד מכריע”, למשל, הם נפוצים ביותר.
- כתיבה כללית ורדודה: לרוב כלים אלו מסקרים נושאים “ממעוף הציפור” והניסוח יהיה מאוד מעורפל כדי להימנע מטקסט מחייב שיידרש לביסוס אמיתי.
- טרמינולוגיה חזרתית: אלו מאיתנו שכבר שיחקו קצת עם Chat GPT או קלוד בוודאי מכירים את זה. יש מילים שהכלים האלו פשוט מאוהבים בהן. מילים כמו “מכריע”, “מרכזי”, “מדגיש”, “מעיד על”, “מנגנון”. באנגלית בולטות מילים כמו “Pivotal” ו-“Foundational”. המשותף לכל הביטויים הללו היא שהם למעשה לא מוסיפים שום מידע או מובן חדש לטקסט.
- חוק השלוש: כלי AI אוהבים מאוד לסדר מידע בקבוצות של שלוש. למשל, דירוג אפשרויות לטוב, בינוני ופחות טוב. מופע בולט יותר הוא להעניק שלושה שמות תואר, גם כאשר הם בכלל לא נכונים או רלוונטיים כמו למשל “עוסק במחקר, הוראה ויזמות”.
- כשלים סגנוניים: לעתים קרובות יהיה שימוש מופרז או לא מתאים בהדגשות, טבלאות והזחה.
וכמובן – הכשל ההזוי מכולם
בעוד שכל מה שציינו בהחלט בעייתי, יש אלמנט אחד בכתיבת AI שמהווה קו אדום ברור. “הזיה” היא אותה תופעה בה כלי ה-AI ממציא עובדות לחלוטין. לפעמים מדובר בציטוטים שמעולם לא נאמרו, תאריכים שגויים, תפקידים שמעולם לא הוענקו ואף אנשים או ארגונים שלא קיימים כלל. לעיתים ההזיה מאוד גסה וברורה, אבל המקרה המסוכן באמת הוא כאשר המקור נראה סביר לחלוטין. את אלו קל לפספס. לעתים קרובות אנשים מתרגזים כשכלי AI “סתם מנחשים”. האמת הפשוטה היא שמודל שפה תמיד מנחש. אין לו מושג מה נכון ומה שגוי. מדובר בסופו של דבר ביצירת רצף מילים שנשמע סביר, נכון ומשכנע. אם אין לו חומר רקע להתבסס עליו, הוא פשוט יחבר מונחים שהוא מכיר, גם אם מדובר בשקר.
כמובן שמספיקה הזיה אחת בער ויקיפדיה כדי לערער את אמון הקהילה בערך ואף יתרה מכך – במשתמש הספציפי.
כדאי לציין שלוותק המשתמש יש משמעות אדירה לאופן שבו ייתפס השימוש ב-AI. עורך ותיק עם מאות תרומות איכותיות יקבל מרחב נשימה גדול יותר. לעומת זאת, משתמש חדש שמעלה ערך ראשון שנראה כמו תוצר AI ייתקל בחשד מידי.
ובכל זאת, מה כן אפשר לעשות?
אין ספק שניתן להשתמש ב-AI ככלי עזר. הוא יכול לסייע באיסוף חומרים (כל עוד נאמת אותם לעומק כמובן), ניתן להיעזר בו להגהה או עריכה לשונית וכמובן, להסתייע בו בארגון, יצירת ראשי פרקים וכל מה שנושק להיבט הטכני. בדברים האלו, ייתכן מאוד שנוכל להיתרם ממנו. הכול נכון, כל עוד נזכור שהוא לעולם לא יחליף שיקול דעת אנושי.
האם הסיכון שווה את זה?
טכנית, לגמרי ניתן לכתוב ערך ויקיפדיה עם בינה מלאכותית. מצד שני, כפי שראינו ישנם כל כך הרבה סימנים מעידים לכך והמחיר עשוי להיות מחיקה מידית ופגיעה באמינות המשתמש שנים קדימה. המדיניות של ויקיפדיה הולכת ומחמירה, והרגישות לכתיבה לא אנושית רק גוברת. לכן, המדיניות הנכונה ביותר תהיה ללכת על בטוח ולכתוב באופן מקצועי, מבוסס מקורות ובהתאמה מדויקת לכללי הקהילה של ויקיפדיה.
פורסם ב: כתיבת ערכים בוויקיפדיה
