כתיבת תוכן

בדצמבר 2018, מנכ”ל גוגל, סונדאר פיצ’אי, נשאל על ידי הקונגרס האמריקאי מספר שאלות. תגובותיו היו, איך לומר… לא ממש מספקות. סונדאר נשאל: איזה אחוז מדפי תוצאות החיפוש נובע מכך שהמשתמש: א. סיים את החיפוש מכיוון שהיה מרוצה מהתשובה? ב. הקיש על קישור שהוביל את המשתמש לאתר שאינו קשור ל-Google.com? ג. הקיש על קישור שהפנה את […]

כיום, קשה להעלות על הדעת אדם שלא שמע את המנטרה “התוכן הוא המלך”, והדבר נכון במיוחד בכל הנוגע לכתיבת תוכן לעסקים. אבל, אחרי שסיימנו לשנן את המנטרה הנדושה הזו, כאשר אנחנו מגיעים לתכל’ס ושואלים שאלות מעט יותר נקודתיות, מסתבר שכתיבת תוכן אינה עניין כל כך פשוט, כמו שהיה עשוי להצטייר מהעיסוק המסיבי בה בכל מדיה

עיצוב כולל מחודש של אתר הוא דבר מסובך, אבל, בעקבות עדכונים טכנולוגיים או השגעונות של גוגל, מגיעים אליו תוך לקיחת סיכון מחושב של פגיעה בטראפיק אותו בנינו בהרבה דם, יזע ודמעות. מה יקרה ברגע שהאתר יושק באופן רשמי? איך האתר ידורג מחדש במנועי החיפוש? מה עם קישורים המובילים לדפים שכבר אינם קיימים? למעשה, בפועל, עיצוב

הבלוג של אתר WorldoMeters, שנחשב לאחד מהמקורות המוסמכים ביותר בנוגע לנתונים ברשת, מעריך כי קרוב ל-3 מיליון פוסטים מתפרסמים מדי יום ביומו. בסוף שנת 2017, דיווחה Ofcom כי 69% מהאמריקאים הגיעו לתוכן המצוי ברשת באמצעות הסמארטפונים שלהם, 61% דרך המחשב הנייד ו-47% דרך מחשבים נייחים. כך שלאותה העלייה בשימוש בניידים יש גם השפעה על האספקט

אם אתם חושבים שכתיבת תוכן לאתרים היא בזבוז זמן וכסף – אתם לצערנו טועים ומטעים. למעשה, כאשר מחשבים את העלות מול תועלת של כתיבת תוכן לאתרים יש לקחת בחשבון שני פרמטרים. כמה זמן וכסף יעלה לכם לכתוב את התוכן הזה בעצמכם, בעיקר בהתחשב בעובדה ש”זמן שווה כסף”. כמה כסף יכניס לכם התוכן הנ”ל. לכן, לכתיבת

הווירטואליה יוצרת רושם מוטעה של אנונימיות, שמאחוריה, קל למרבית האנשים להסתתר. אנחנו רואים את התוצאות של אותם אנונימיות וריחוק ברשתות החברתיות, בתופעות כמו בריונות רשת, עבריינות מקלדת, וכן – גם בכל הנוגע לנימוסים והליכות. קל לנו מאד לשכוח, כי גם בצידו השני של המסך מצויים אנשים בשר ודם, ולעיתים, נדמה כי הביטוי “הנייר סובל הכל”

בעידן של ימינו כתיבת תוכן היא מרכיב שיווקי מרכזי במיוחד בתחומים תחרותיים כמו קוסמטיקה. הסיבה לכך כפולה: מצד אחד התוכן צריך להיות ברמה גבוהה ומקצועית, אבל מצד שני הוא צריך להיות מובן לכל אחד ללא תלות בידע המוקדם שלו. יתרה מזאת – במקרים רבים הגולשים מחפשים פתרון לבעיה קוסמטית ספציפית שמטרידה אותם, כך שתוכן שכתוב

כתיבת תוכן לאתרים, כמו תחומי עיסוק אחרים, אף היא תחום שבו מתפתחים מיתוסים. חלק מהם מוכרים וידועים, חלק מהם מעודנים קצת יותר ונמצאים בתת המודע הקולקטיבי או מתחת לפני השטח. הפעם, החלטנו לעסוק בחמישה מיתוסים מוכרים יותר, לנפץ אותם, ועל הדרך, גם לתת לכם טיפ או שניים איך לא ליפול בפחים המוכרים. התוכן הוא המלך

תחום כתיבת התוכן מזמן לנו אתגרים רבים. אנחנו מתמודדים כל יום עם שיקולי ניסוח, תוהים על אמינות מקורות המידע, מצליבים אותם וגם אם המקור נמצא אמין, האם הוא מקדם את המסר שהלקוח זקוק לו? אנו מפעילים יצירתיות ומקוריות רבה בהטמעה חכמה וטבעית של מילות התוכן ומשתדלים בכל התהליך לא להכעיס את האלים הגחמניים והזעופים שיושבים

בעולם הצרכנות הדיגיטלי של היום, מרכיבים אנושיים רבים משפיעים על צורת השיווק של בעלי אתרים. לטובתם עומדים היום כלים רבים שעוזרים להם לקבוע מי קהל היעד שלהם, במה הוא מתעניין ומהם דפוסי הקנייה שלו. כלים אלה, שבראשם עומדות הרשתות החברתיות וכלים מקצועיים של Google, מאפשרים פנייה ממוקדת לאותו קהל היעד ומגדילים את סיכויי ההמרה שלו.

בואו נתחיל מהסוף: אנחנו יודעים שאנחנו יורים לעצמנו במאמר הזה ברגל, אנחנו יודעים שנקומם עלינו חצי מחברות כתיבת התוכן בארץ (ואולי, גם כמה בחו”ל, אם גוגל טרנסלייט תצליח לתרגם אותו כהלכה), אנחנו יודעים שלא יזמינו אותנו לכנסים הקרובים (גם ככה, המרצ’נדייז שם לאחרונה לא משהו :)), אבל זה מאמר שצריך להיכתב. גם כי הגיע הזמן