דף הבית » כתיבת תוכן » יום האימוג'י הבינלאומי ומה הוא אומר עלינו?

יום האימוג’י הבינלאומי ומה הוא אומר עלינו?

הידעתם שה-17.7 הוא יום האימוג’י הבינלאומי? מלבד העובדה שחובר שיר למאורע, שהוצגו אימוג’ים חדשים, שניתנו פרסים לאימוג’ים הטובים ביותר ושב-2018 בניין האמפייר סטייט בילדינג הואר בצהוב ב-2021 הנה כמה דברים שבטח לא ידעתם על האימוג’י (רגשון בעברית).

כמה אימוג'ים

האימוגי – קווים לדמותו

המילה אמוג’י ביפנית היא חיבור של המילים e (תמונה או ציור) ו-moji (אות). בהתחלה האימוג’י ביטא את התרבות היפנית באמצעות סמלים מקומיים. למשל, פרח לבן שמשמש שם לציון של שיעורי בית כמעולים, ייצוגים של המאכלים היפניים המפורסמים כמו סושי, כדורי אורז ועוד אבל עם הזמן התחיל המהפך. בשנת 1995 הטכנולוגיה ביפן אפשרה לשלוח הודעות של הבעות פנים שונות, הן באיתוריות והן בטלפונים ניידים. ב־1999 האימוג’י הופיע לראשונה במערכת סלולרית יפנית בשם IMORD ולמרות שהוא כלל רק 176 דמויות השאר היסטוריה.

איך כבש האימוג’י את העולם?

עם המצאת הטלפונים החכמים בשנת 2007 והתפשטות הרשתות החברתיות נכנס האימוג’י לחיי כולנו. ובסערה. והנה כמה הוכחות:

  • המילה הנפוצה ביותר באינטרנט בשנת 2014 הייתה אמוג’י של לב!
  • ב-2015 נבחר אמוג’י בוכה מצחוק למילת השנה על ידי אוניברסיטת אוקספורד!

התפתחות האימוג’י

למרות שהאימוג’י הומצא ביפן הצבע המקורי של האימוג’ים היה לבן. חמשת הגוונים המוכרים לנו כיום נכנסו רק בתחילת 2015 ומבוססים על סולם פיצפטריק. הצהוב, אגב נבחר כברירת מחדל משום שהוא נחשב לגוון לא אנושי ודי נייטרלי מבחינה אתנית.

  • בשנת 2016 הוספו אמוג’י חד מיניים
  • מאמוג’י התפילה הוסרה ה־”הילה” – קרני האור שזורחות מסביב לידיים.
  • הסמלים של השעון, הטלפון, והמחשב שודרגו ל־iPhone ,Apple Watch ו־iiMac.
  • האימוג’י “למי שמרגיש שמן” שהוסף לפייסבוק גרר תגובות רבות של גולשים. הם טענו שהוא פוגעני כלפי אנשים שמנים. אלפי גולשים חתמו על עצומה הדורשת להסיר אותו.
  • יש אינציקלופדיית אימוג’י!

האימוג’י – האם זו שפה או לא?

מדי שנה נוספים עשרות אימוג’ים חדשים, כך שלא פלא שיש הרואים את השימוש בהם כשפה לכל דבר ויותר מכך – יש הטוענים שמדובר בשפה המתפתחת בקצב המהיר ביותר כיום. שפה מוגדרת כ”דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות”. למעשה, כל מי שמכיר את הסמלים החוקים והדקדוקים של שפה כלשהי יכול ליצור תקשורת עם אדם אחר הדובר את אותה השפה. לכן, לא פלא שיש שפות מלאכותיות (למשל שפות תכנות של מחשבים) שהומצאו ע”י האדם לצרכים שונים.

עם זאת, יש כאלה שטוענים ששפת האימוג’י היא מותה של השפה ומכיוון ששפה מייצגת תרבות, שפת האימוג’י היא למעשה סופה של הציוויליזציה האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה: ספרות, מחשבה, כתיבה וכו’. למשל ד”ר עמרי הרצוג, חוקר ומבקר ספרות מוערך אומר:

“שפת האימוג’י (רגשונים) היא כנראה השפה השלטת במאה ה-21. שזו עובדה לא לגמרי מפתיעה, בהתחשב בפשטות הטכניקה שעליה היא מתבססת. הפילוסופיה של הלשון נשענת כולה על הרעיון שלפיו השפה מרחיקה אותנו מעולם המציאות, ומחליפה תופעות במילים. שפת האימוג’י לקחה את התיאוריה הזו צעד אחד קדימה, והחליפה את המילים בסמלים. הרעיון של שפת סמלים התפתח בתרבויות עתיקות טרם התפתחות השפה, ונראה שמתכונתה הנוכחית מבשרת על חזרה לנקודת האפס, ולמעשה על מותה של השפה כפי שהיא מוכרת לנו. כי אחרי הכל, בעתיד המבטיח לנו חיי נצח, מי בכלל יצטרך מילים כדי להגדיר את התודעה האנושית?”

 ד”ר עמרי הרצוג

גם תמיר לאון, אנתרופולוג נוער חושב שאימוג’ים מדרדרים את השפה במובן הרחב של המילה:

“המחשבה מצטמצטמת ונהיים יותר אידיוטים. ואני לא אומר את זה סתם, כל מחקרי המנת משכל, מראים שאם ב-70 השנים האחרונות רמת המשכל עלתה כל הזמן, בשנים האחרונות זה נעצר ומתחיל לרדת. כי השפה מתווכת את החשיבה, אם אתה מסוגל להביע את עצמך בשלושה סמיילים – אז זה בסופו של דבר מה שתצליח לייצר וזה מה שתחשוב עליו”.  

תמיר ליאון

לנו בתור חברת כתיבת תוכן שמילים הם פרנסתה זה קצת מאתגר, לא רק העובדה שמדובר בשפת ציורים פרימיטיבית שמבוססת על קלישאות, אלא שהיא גם  (רחמנא ליצלן) יוצרה באופן מלאכותי כך שאין לה תחביר, מילות יחס, מטבעות לשון ודקדוק ושהיא אינה שפה דיבורית אלא מופשטת – מה שאומר שאין לה ניואנסים וסלנג כמה בשפה דבורה וכתובה.

השוואה של אימוג’י לכתב חרטומים

מצד שני אולי זו אבולוציה טבעית כי תמיד עשו שימוש בסמלים במקום במילים. למשל, המצרים הקדמונים השתמשו באימוג’ים אבל קראו להם בשם אחר – כתב חרטומים. תערוכה בשם אימוגליפים שהוצגה עד לא מזמן במוזיאון ישראל הוכיחה דבר אחד – בעידן שלנו, ממש כמו בתקופת הפירמידות, התמונות הן יותר מרק כתב אלא מערכת מתוחכמת ומורכבת של תקשורת. אגב, מסתבר שיש אפילו אימוג’ים שדומים באופן מפתיע לכתב חרטומים.

כתב חרטומים

עם זאת, יש כמובן גם הבדל בין האימוג’ים לכתב חרטומים. השימוש בראשון נעשה בפלטפורמות פופולריות (טלפונים ניידים ווואטאספ), בעוד השימוש בכתב החרטומים היה שמור לאליטות כי פשוטי העם לא ידעו קרוא וכתוב (גם לא חרטומית).

יש גם הטוענים (למשל מבקר הספרות והחוקר רולאן בארת) שדווקא החזרה לתמונות מראה על התפתחות אנושית. לדבריו, הכתב הוא צופן מתוקף היותו מערכת אטומה, כך שהוא פחות ברור ויותר מסובך מכתבים (למשל כתב חרטומים) שהסתמכו אך ורק על תמונות ודימויים.

למעשה, האימוג’י הוא הגשמה של רעיון שהיה נשאר עמום לו היה כתוב. ובמילים אחרות – האימוג’ים הם שפה סימבולית, בעלת הקשרים תרבותיים וקונוטציות חברתיות ולכן שימוש בה מצריך הבנה ברמה גבוהה (כדי להבין את המשמעות) ובעיקר – דיוק שיש רק לבני האדם.

ולמה האימוג’י בעצם כ”כ חשוב?

למרות שאנחנו עדיין מתקשרים במילים, מחקרים מוכיחים שהמוח שלנו יכול לעבד מידע חזותי פי 60,000 מהר יותר מאשר מילים. 90% מהמידע המועבר למוח הוא חזותי. אפילו אריסטו אמר : “הנפש לעולם חושבת באמצעות תמונה”. כתוצאה מכך, תוכן כתוב הכולל תמונות שמשולבות בו יעיל יותר מאשר טקסט בלבד. זו הסיבה אגב שכשמזמינים מאיתנו פוסטים לפייסבוק ופוסטים לאינסטגרם ברוב המקרים אנחנו כותבים אותם משולבים עם אימוג’ים.

יתרה מזאת – יש כאלו שטוענים שדווקא השימוש ב”תקשורת שבורה”, כלומר תקשורת שמבוססת על מידע ויזואלי ולא על מילים, הוא זה ש”מכריח” את בני האדם להיות במשא ומתן זה עם זה, להתקרב ולנסות למצוא את עמק השווה ביניהם. למעשה, הספק הוא זה שמשרת את האנושות יותר מהוודאות.

למרות שהשימוש באימוג’ים הוא עניין חדש, יש כאלו שצפו את השימוש בו כבר לפני כ-100 שנה. למשל, פיליפו תומאזו מארינטי טען שברגע שביום שטכנולוגיות התקשורת יהיו מהירות, כך תהיה גם השפה – מה שיגרום לחלק הנרטיבי (מילות יחס ולדקדוק) להיות מיותר, כך שיוותרו רק דימויים.

מחקרים לגבי שימוש בתמונות ברשתות חברתיות

תמונות שימושיות גם להגדלת היעילות בעת שיתוף מאמרים באמצעות מדיה חברתית. הוכח שכתיבה לפייסבוק עם תמונות מייצרת 50% יותר לייקים ו-100% יותר תגובות, אבל השימוש באימוג’י עושה יותר מזה.

מחקר לגבי שימוש באימוג’י ברשתות חברתיות

נכון להיום (יולי 2021) נעשו מעל 5000 מחקרים על שימוש באימוג’י והתוצאות מדהימות. מחקר משנת 2020 הוכיח שהוספת אימוג’י לפוסטים של מדיה חברתית (פייסבוק, טוויטר. ואינסטגרם) מעלה את הסיכוי ללייקים ב-71% ואת הסיכוי לשיתוף הפוסט ב-144%!

אבל זה לא רק מסתכם ברשתות חברתיות. מחקר שבוצע ב-2017 ועודכן ב-2021 מצא שיש לנו משמעות גם בניוזלטרים. 56%  מהחברות שנבדקו במחקר דיווחו על עלייה בפתיחת האימייל ששלחו, רק בגלל שהם שילבו אימוג’י בשורת הנושא!

לקריאה נוספת

פורסם ב: כתיבת תוכן

תגיות: | |

Scroll to Top
השארת פרטים




    X
    דילוג לתוכן